# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/62/2/

וזה בחינת שמונת ימי חנכה, כי מלכות יון הרשעה עמדה על ישראל להשכיחם תורתו ולהעבירם על חקי רצונו, זה בחינת הקלפה והסטרא אחרא שמתגברת, חס ושלום, ורוצה להשליך את האדם, חס ושלום, לבחינת שנה, שהיא בחינת הסתלקות המחין, הסתלקות השבעים פנים לתורה, ורוצה, חס ושלום, להשכיח התורה לגמרי, הינו להפילו, חס ושלום, מכל השבעים פנים, כמו שהיה בימי מלכות יון הרשעה שגזרו גזרות משנות, וכל גזרתם היה לבטל ישראל מהתורה והמצוות, כי רצו להשכיח התורה לגמרי, חס ושלום, הינו להפיל את ישראל מכל השבעים פנים לתורה. ועל־כן טמאו כל השמנים של המנורה, כי שבעת הנרות של המנורה שבבית המקדש שהיה הכהן מדליק בכל לילה, זה בחינת שבעים פנים לתורה שכלולים בשבעת הנרות, כל אחד כלול מעשר, בבחינת (משלי ו, כג): "כי נר מצוה ותורה אור", כי השבעים פנים לתורה הם שבעים אורות, בחינת תורה אור, בחינת פנים מאירות, ואלו השבעים פנים שבעים אורות, כלולים בשבעת הנרות שבבית המקדש. ועל־כן היה הכהן מדליקם בכל לילה, זה בחינת התעוררות השנה על־ידי השבעים פנים לתורה, כי בלילה אז מתפשטת השנה בעולם, ועל־כן אז היה הכהן מדליק הנרות, שהם בחינת השבעים פנים, כדי להכניע ולשבר בחינת השנה שלא תתגבר על ישראל, חס ושלום. ועל־כן מלכות יון הרשעה שרצו להפיל את ישראל מכל השבעים פנים, ורצו להשכיחם תורתו לגמרי, שזהו בחינת שנה כנ"ל, על־כן טמאו כל השמנים כדי לבטל, חס ושלום, שבעת הנרות של המנורה כדי להפיל, חס ושלום, את ישראל מכל השבעים פנים.

והשם יתברך עמד בעזרתנו ועשה עמנו נסים ונפלאות גדולות בימים ההם בזמן הזה, וזכו ישראל להכניעם ולהשפילם, ונעשה נס נפלא שדלק השמן שמונה ימים, שזה בחינת התעוררות השנה על־ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, כי שבעת הנרות הם כנגד שבעת ימים, שהם בחינת שבעים פנים, שבעים שנים שכלולים בשבעת ימים. וזה בחינת התעוררות השנה על־ידי ספורי מעשיות שבקרב שנים, אבל אז שטמאו כל השמנים ורצו להשכיח תורתו לגמרי, שרצו להפיל מכל השבעים פנים ולקלקל ולפגם, חס ושלום, כל השמנים של שבעת הנרות וכו' כנ"ל, על־כן נעשה נס שדלק השמן שמונה ימים, ושמונה ימים זה בחינת שנים קדמוניות, שהם למעלה מכל השבעים פנים, שבעים שנים, כי שמונת ימי חנכה נמשכין מבחינת בינה - עלמא דאתי, שהוא בחינת יום השמיני כידוע, ועל־כן נעשה הנס דיקא בשמונה ימים דיקא, כי זה עקר הנס שעשה עמנו השם יתברך פלא גדול, שהמשיך בחינת התעוררות השנה מבחינת שנים קדמוניות, שהוא בחינת שמונת ימים, כי מחמת שרצו להפיל את ישראל מכל השבעים פנים, על־כן לא היה אפשר לעוררם כי אם על־ידי בחינת שנים קדמוניות, אשר משם נמשכין כל השבעים פנים, שהם בחינת שבעת הנרות, על־כן לא היה אפשר אז להדליק שבעת הנרות שבבית המקדש, שהם בחינת השבעים פנים כנ"ל כי אם על־ידי מעשה הנס של שמונת ימי חנכה, שזה בחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, בחינת יום השמיני וכו' כנ"ל, כי משם נמשכין כל השבעים פנים, כל שבעת הנרות כנ"ל.

ועל־כן נקבע מצוה זו לדורות בכל שנה ושנה, כי בכל דור ודור, בפרט בגלות המר הזה, שהוא גלות ארך מאד, שמתגברת הסטרא אחרא בכל עת ורוצה, חס ושלום, להפיל את ישראל לבחינת שנה מכל השבעים פנים, ונתן לנו השם יתברך שמונת ימי חנכה אלו בכל שנה ושנה, שעל־ידי שאנו מדליקין הנרות הללו של שמונת ימי חנכה לזכר הנס הגדול שנעשה בשמן של המנורה שבבית המקדש, על־ידי־זה אנו מעוררין וממשיכין בחינת הארה מבחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות. כי פרסום מעשה הנס של השמן שדלק שמונת ימי חנכה - זה בחינת ספור מעשה של שנים קדמוניות, כי זה הנס נמשך משם מבחינת יום השמיני – עלמא דאתי, שהיא בחינת שנים קדמוניות כנ"ל, שמשם נמשכין כל השבעים פנים, כל שבעת הנרות. ועל־כן על־ידי פרסום מעשה נס זה של חנכה, שהוא בחינת מעשה של שנים קדמוניות, על־ידי־זה יכולין להתעורר מהשנה, אפלו מי שנפל מכל השבעים פנים - יכולין לעוררו על־ידי מעשה נס זה של שמונת ימי חנכה, שהוא בחינת מעשה של שנים קדמוניות, שמשם נמשכין כל השבעים פנים כל שבעת הנרות, שעל־ידי־זה מעוררין אפלו מי שנפל לבחינת שנה מכל השבעים פנים, כנ"ל.