# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/62/3/

ועל־כן ימי חנכה הם בלילות הארכות של ימות החרף, כי אז כשהלילות הם ארכות זה בחינת התגברות השנה אריכת הגלות שדומה ללילה, ואז דיקא מעוררין מהשנה ומשברין השנה על־ידי שמונת ימי חנכה שהם בחינת שנים קדמוניות, שעל ידם מעוררין מהשנה אפלו מי שהתגברה עליו אריכת השנה מאד, שנפל מכל השבעים פנים לתורה, חס ושלום, כנ"ל, אף־על־פי־כן מעוררין אותו על־ידי מעשה הנס של שמונת ימי חנכה, שהם בחינת שנים קדמוניות כנ"ל.

וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (יומא טו.) ששעור השמן של המנורה - חצי לג בכל לילה, וזה השעור ללילי תקופת טבת הארכים, הינו כנ"ל, כי עקר בחינת שבעת הנרות של המנורה הם בבחינת שבעים פנים לתורה, בחינת התעוררות השנה כנ"ל, ועל־כן שערו רבותינו ז"ל השמן ללילי תקופת טבת הארכים שאז הוא בחינת התגברות השנה ביותר, כדי לשבר על ידי שבעת הנרות תקף השנה של לילי תקופת טבת הארכים.

וזה בחינת נר המערבי שהיה עדות שהשכינה שורה בישראל, כי ממנה היה מתחיל ובה היה מסים (שבת כב:). כי זה הנר לא יכבה לעולם, לרמז שאז היו ישראל מקשרין לאביהם שבשמים, ולא נפלו לבחינת שנה מכל השבעים פנים, שהם בחינת שבעת הנרות, כי לעולם נשאר נר אחד דולק, כי לעולם נשארו מקשרים באיזה פנים, אבל כשגברו העוונות ונכבה נר המערבי, ואחר־כך גלו ישראל ונחרב הבית־המקדש, ואפלו כשחזרו בימי בית שני, לא היתה גאלה שלמה, וכבר היו מוכנים לגלות בגלות הארך הזה, על־כן השם יתברך, שהוא מלא רחמים ושוקד תמיד על תקנות בני ישראל לבל יאבדו בגלות הארך הזה, שהוא בחינת לילה, בחינת שנה ארכה מאד, על־כן הקדים רפואה למכה, ועשה עמנו נס נפלא ונורא בשמונת ימי חנכה אלו, שהוא בחינת מעשה של שנים קדמוניות כנ"ל, ונקבע מצוה זו לדורות בשביל פרסומי נסא, כדי לספר ספור מעשה הנס הזה של בחינת שנים קדמוניות, כדי להתעורר מהשנה אפלו בגלות הארך הזה, אפלו מי שנפל מכל השבעים פנים, כי משם נמשכין כל השבעים פנים, ועל־כן על־ידי מעשה זאת יכולין להתעורר הכל, כנ"ל.

וזה בחינת ' ל הדליק נ ר ח נכה' ראשי תבות 'נחל', כמו שמובא בכתבי האר"י ז"ל (פרי־עץ־חיים שער חנכה פרק ד). זה בחינת "נחל נבע מקור חכמה" (משלי יח, ד), שמשם נמשכין בחינת ספורי מעשיות של שנים קדמוניות, כי "נחל נבע" זה בחינת בינה, יום השמיני, שהוא בבחינת שנים קדמוניות, כידוע, וכנ"ל.