# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/62/4/

ועל ידי התעוררות השנה, על־ידי־זה יוצא הדבור. וזה בחינת (מנחות צח.): "להתיר פה אלמים" וכו', כמו שמובא במאמר הנ"ל. וזה בחינת ההלל של חנכה שבשביל זה הקבעו שמונת ימים אלו, כמו שאומרים: "וקבעו שמונת ימי חנכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". כי אז בשמונת ימי חנכה, על־ידי בחינת התעוררות השנה כנ"ל, על־ידי־זה יוצא הדבור בהלל והודאה להשם יתברך, שזהו בחינת 'להתיר פה אלמים' הנ"ל.

ועל־ידי 'להתיר פה אלמים', על־ידי־זה 'להתיר פה עקרות', ונפקדין עקרות על־ידי־זה, כמבאר כל זה במאמר הנ"ל. וזה בחינת חנכה שהוא אותיות חנה כ"ו, בחינת (שמואל־א א, ה): "כי את חנה אהב וה' סגר רחמה", כמבאר בכתבי האר"י ז"ל בכונות חנכה (פרי־עץ־חיים שער חנכה פרק ד). וזה בחינת פקידת עקרות, פקידת חנה, עקרה שנפקדה והולידה את שמואל שמדתו בחינת חנכה, בבחינת מה שאמר שמואל (שם טו, כט): "וגם נצח ישראל לא ישקר". כי תקן בחינת נצח, כמובא (שער הפסוקים תחלת שופטים). וזה בחינת חנכה, כי חנכה ופורים הם בחינת נצח והוד, כמובא בכונות.