# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/62/5/

ועל־ידי פקידת עקרות, על־ידי־זה נמשך יראה, ועל־ידי יראה נמשך בחינת אריכת ימים, בחינת "יראת ה' תוסיף ימים", ועל־ידי אריכת ימים נמשך עשירות, ועל־ידי העשירות זוכין להתבוננות גדול, כי ההתבוננות הוא על־ידי אריכות הנשימה, כי השכל דולק על־ידי השמנים שבגוף וכו', עין שם כל זה היטב במאמר הנ"ל.

וזה בחינת האש של הדלקת נר חנכה, זה בחינת יראה, כי היראה היא כאש בוערת, כמו שכתוב (דברים ה, ה): "כי יראתם מפני האש" וכו'. והאש של נר חנכה הוא בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים", בבחינת (שם ד, כד) "כי ה' אלהיך אש אכלה הוא"; "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום" (שם ד, ד), ואיתא בזהר הקדוש (בראשית נא.) ומובא בדברי רבנו ז"ל (סימן מט), שזהו שבח מעלת ישראל, כי האש אכלה כלא ושצי כלא (שאוכלת הכל ומכלה הכל), אבל ישראל עם קדוש דבקים בה' בבחינת "אש אכלה", ואדרבא, מקבלים משם חיות, בחינת "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים" וכו'. וזה בחינת "יראת ה' תוסיף ימים", כי טבע היראה להמית ולהזיק, כי רבים מתים או נזוקים על־ידי פחד ויראה, אבל יראה דקדשה, דהינו היראה מהשם יתברך - אש אכלה, אל גדול ונורא, היא מוספת חיים בחינת "יראת ה' תוסיף ימים", כי אדרבא! משם דיקא מקבלים חיים ואריכות ימים. וזה בחינת האש של הדלקת נר חנכה, כי טבע האש שמכלה כל דבר שדולק בו, ובשמן של חנכה נעשה נס גדול שדלק שמן מועט שמונה ימים ולא נשרף השמן מיד, כי נמשך האש מיראה דקדשה, מבחינת "יראת ה' תוסיף ימים", שעל־ידי־זה, אדרבא, נתוסף ברכה בהשמן שנדלק על־ידי האש הזה.

וזה בחינת מה שנקבע לדורות להיות מוסיף והולך בכל לילה, כי מעלין בקדש (שבת כא:) - זה בחינת יראת ה' תוסיף ימים, כי עקר האריכות ימים הוא להיות מוסיף והולך קדשה יתרה בכל יום ויום שבא אחר־כך; כמו שמבאר שם היטב במאמר הנ"ל. וזה בחינת 'מעלין בקדש - מוסיף והולך', הנאמר בנרות חנכה, בחינת "יראת ה' תוסיף ימים" כנ"ל, כי משם נמשך עקר הנס של חנכה שלא נכלה ונשרף השמן מיד על־ידי ההדלקה, רק, אדרבא! נמשך בו ברכה שדלק שמונה ימים, כי האש הזה נמשך מבחינת "יראת ה' תוסיף ימים", כי, אדרבא, מקבלין ברכה וחיים ואריכות ימים משם, בחינת "כי ה' אלהיך אש אכלה הוא", "ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום" וכו' כנ"ל.

ועל־ידי היראה, בחינת "יראת ה' תוסיף ימים", על־ידי־זה נמשך עשירות גדול. וזה בחינת חנכה – חנו כ"ה, בחינת (במדבר ו, כג): "כה תברכו את בני ישראל" שנסמך לפרשת חנכת המזבח שקורין בחנכה [וגם יש מתחילין לקרות משם, מפרשת ברכת כהנים], כי עקר ברכת כהנים הוא עשירות בבחינת "יברכך ה'" – בממון (במדבר רבה יא, ה). וזה בחינת "וישמרך" – מן המזיקין (שם). כי המזיקין נמשכין מבחינת יראות הנפולות. ועל־כן הם מפחידין את מי שפוגעין בו, חס ושלום, כי הם בבחינת יראות הנפולות, ועל־ידי היראה דקדשה מעלין את היראות הנפולות, ועל־ידי־זה נשמרין מן המזיקין, כי יראה הוא בחינת 'שמור', שהוא מדת לילה, בחינת יראה. וזהו 'כל מקום שנאמר השמר, הוא לא תעשה' (ערובין צו.).