# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/62/6/

וזה שאסרו חכמינו ז"ל (שבת כא:) להשתמש לאור חנכה, הוא בחינת שמירה, בחינת יראה, בחינת לא תעשה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: השמר, הוא לא תעשה. וכל הלא תעשה שבתורה הם בבחינת יראה, כי מצוות עשה מסטרא דרחימו, ומצוות לא תעשה מסטרא דדחילו, כמו שאיתא בזהר הקדוש (תקוני זהר תקון כא, נב.). וזהו בחינת "וישמרך" – מן המזיקין, כי על־ידי בחינת יראה, בחינת שמור - נשמרין מן המזיקין הנמשכין מבחינת יראות הנפולות כנ"ל, ועל־ידי־זה "יברכך ה'" בממון, כי על־ידי יראה זוכין לעשירות כנ"ל. וזה בחינת חנכה, בחינת חנו כ"ה, בחינת "כה תברכו את בני ישראל", בחינת עשירות הנמשך על־ידי היראה, שזהו בחינת ברכת כהנים, כנ"ל.

ועל־ידי העשירות הנמשך על־ידי היראה, זוכין להתבוננות גדול, כי השכל דולק על־ידי השמנים שבגוף וכו', כמבאר שם. וזה בחינת "נר ה' נשמת אדם", כמו שמבאר במאמר הנ"ל, עין שם, וזה בחינת נר חנכה, בחינת נר ה' נשמת אדם, בחינת התבוננות גדול שדולק על־ידי השמן של חנכה: