# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/62/7/

וזה בחינת מה שנוהגין להרבות בצדקה בחנכה וקורין אותו 'מעות חנכה' (מגן אברהם ארח חיים סימן תרע), כי עקר בחינת חנכה, דהינו הנר חנכה, שהוא בחינת התבוננות גדול מאד נמשך על־ידי עשירות, ועקר העשירות נמשך על־ידי צדקה בבחינת 'עשר בשביל שתתעשר' (שבת קיט.), כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא ט:): 'הנותן פרוטה לעני מתברך' וכו'. כי צדקה הוא בבחינת יראה, בחינת "יראת ה' תוסיף ימים", כי על־פי דרך הטבע היה ראוי שעל־ידי שנותן צדקה יחסר לו, כי מחסר ממונו ונותן לעני, אבל באמת, אדרבא, כל מה שמוסיף ומרבה בצדקה, נתוסף לו ברכה גדולה בממונו כנ"ל. וזה בחינת "יראת ה' תוסיף ימים" וכו' כנ"ל, כי צדקה היא בחינת מלכות, בחינת יראה, ועל־כן מרבין בצדקה בחנכה כדי להמשיך עשירות, שעל־ידי־זה נמשך התבוננות גדול, שזהו בחינת נר חנכה, בחינת "נר ה' נשמת אדם" וכו' כנ"ל: