# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/62/8/

וזה בחינת קדושין בכסף, כי צריכין שיהיה עקר ההתקשרות בבחינת יראה, שהוא הפך הבל היפי, כי צריך שלא יתן עיניו בנוי (תענית כו:), שלא יקחנה בשביל יפי, בחינת "הבל היפי", רק בבחינת יראה, בחינת: "אשה יראת ה' היא תתהלל", שהוא הפך הבל היפי, (כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל). ועקר אחיזת הבל היפי הוא באשה, ועל־כן עקר שבחה הוא על־ידי יראה, כמו שכתוב: "אשה יראת ה'" וכו', כדי להכניע הבל היפי הנאחז בה שנמשך מבחינת אשה זונה על־ידי היראה כנ"ל. וקדם שהיא מתחברת לאיש - אין לה שלמות, ואז נאחז בה עדין בחינת הבל היפי, כי "רגליה ירדות" וכו' (משלי ה, ה), ועקר הקנין שקונה אותה בעלה בשעת חפה וקדושין הוא שרוצה ליחדה אליו ולתקנה, ולהעלותה מבחינת "הבל היפי" הנמשך מאשה זונה, ולהעלותה לבחינת "אשה יראת ה'", כי עקר עליתה על ידו, כי היא עולה עמו וכו', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (כתבות סא.). ועל־כן מקדשה בכסף ועל־ידי־זה קונה אותה, כי העשירות נמשך מבחינת אריכות הנשימה, מבחינת יראה, והבל היפי נמשך מהפסק הנשימה, כמבאר היטב במאמר הנ"ל. ועל־כן על־ידי שממשיך לה מעשירות שלו, דהינו על־ידי הכסף קדושין שנותן לה, על־ידי־זה מעלה אותה לבחינת אריכות הנשימה, בחינת יראה, כי משם נמשך הכסף והעשירות כנ"ל, ועל־ידי־זה מכניע ממנה בחינת הבל היפי, ומעלה אותה לבחינת "אשה יראת ה'", בחינת "יראת ה' תוסיף ימים", בחינת "ראה חיים עם האשה" וכו' (קהלת ט, ט).

כי באמת זווג דקדשה הוא בבחינת "יראת ה' תוסיף ימים", כי הזווג הוא בבחינת הפסק הנשימה, כמבאר היטב במאמר הנ"ל, והוא הפך ההתבוננות, כנ"ל במאמר הנ"ל, והוא הפך אריכות ימים, כי הוא מקצר החיים והדעת, כי רבם מתים מתאוה זו, כמו שאמרו חכמי הרופאים, כמובא בשלחן ערוך בהלכות צניעות (ארח חיים סימן רמ סעיף יד). וכל המשגעים וחסרי דעה באים מזה, כידוע לחכמי הרופאים, וכמובא בדברי רבנו ז"ל (סימן לו). אבל אף־על־פי־כן, על־ידי זווג דקדשה בקדשה ובטהרה כראוי, על־ידי־זה, אדרבא, נתוסף לו חיים ואריכות ימים בבחינת "ראה חיים עם האשה" וכו', וזוכין להתבוננות יותר על־ידי־זה דיקא, כי מקבל מחין מלמעלה מעלה, כידוע. וזה בחינת "יראת ה' תוסיף ימים" וכו' כנ"ל.

כי עקר זווג דקדשה הוא בבחינת יראה, שהוא בחינת שמירת הברית, כמו שנאמר ביוסף הצדיק (בראשית מב, יח): "את האלקים אני ירא". ועל־ידי הכסף קדושין, בחינת עשירות הנמשך מיראה שנותן לה, על־ידי־זה מעלה אותה מבחינת "הבל היפי" לבחינת "אשה יראת ה'", ועל־ידי־זה קונה אותה, כי אזי על־ידי בחינת היראה היא נעשית בבחינת רשות היחיד, שהוא בחינת "אשה יראת ה'", הפך אשה זונה, ש הוא בחינת רשות הרבים, כידוע (תקוני זהר תקון כד, סט.). כי יראה היא בחינת בית, בחינת שבת, בחינת רשות היחיד, בחינת 'ירא שבת' (שם), וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת לא:): 'חבל על דלית ליה דרתא' - על מי שאין בו יראה. כי מקדם היתה בבחינת שדה, בבחינת (דברים כב, כז): "כי בשדה מצאה", שהיא מקום הפקר, בחינת רשות הרבים ששם אחיזת האשה זונה, ועכשו מעלה אותה מבחינת שדה, מבחינת רשות הרבים לבחינת "אשה יראת ה'", בחינת בית, בחינת רשות היחיד, בחינת (תהלים מה, יד): "כל כבודה בת מלך פנימה", ועל־כן על־ידי הקדושין נתיחדה אליו ואסורה לכל העולם, כי נעשית בבחינת רשות היחיד, שהוא בחינת "אשה יראת ה'" וכו' כנ"ל. ועל־כן אסור לדור עם אשתו בלא כתבה - כי צריך להמשיך לה עשירות הנמשך מיראה, כדי שיהיה הזווג בבחינת יראה, שזה עקר קדשת הברית, כנ"ל.