# א

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/63/1/

על־פי התורה "אשרי העם - השגחה" בלקוטי הראשון (סימן יג), וכו', עין שם.

והכלל לעניננו, שעל־ידי צדקה, על־ידי־זה משברין תאות ממון בבחינת (זהר פנחס רכד.): 'רוחא נחית ל שכך חמימא דלבאי, וכד נחית האי רוחא לבא מקבל ליה בחדוה דנגונא דלואי' וכו'

וכשמשברין תאות ממון - על־ידי־זה נמשך חסד, שהוא בחינת התגלות משיח, בחינת (תהלים יט, נא): "ועושה חסד למשיחו" וכו', ועל־ידי החסד הזה זוכין לדעת, שהיא בחינת בנין בית־המקדש וכו'. ועל־ידי־זה זוכין להמשיך תורה, בחינת התגלות התורה של לעתיד לבוא, שהוא אוריתא דעתיקא סתימאה דעתידא לאתגליא לעתיד לבוא וכו', כי עקר התגלות התורה בא מיחודא דקדשא בריך הוא ושכינתה, כמו שכתוב (משלי א, ח): "שמע בני מוסר אביך" - 'דא קדשא בריך הוא', "ואמך" - 'דא כנסת ישראל' (זהר יתרו פה.), ויחודם על־ידי העלאת נפשות ישראל בבחינת מין־נוקבין, והחכם יכול לקח הנפשות ולהעלותם בבחינת מין־נוקבין, בבחינת (משלי יא, ל): "ולקח נפשות חכם", ועל־ידי היחוד הזה נולד התורה. וכשעולה החכם עם הנפשות בבחינת (שם כא, כב): "עיר גברים עלה חכם", על־ידי־זה "ויורד עז מבטחה". נמצא, שעקר לקיחת וקבוץ הנפשות הוא על־ידי הדעת והחכמה בחינת "ולקח נפשות חכם", ועל־ידי־זה מעלין הנפשות בבחינת מין־נוקבין וממשיכין הולדת התורה שנולד על־ידי יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה שנעשה על־ידי הנפשות. וכל זה זוכין על־ידי הצדקה, שעל־ידי־זה משברין תאות ממון, ועל־ידי־זה נמשך החסד ועל־ידי החסד נמשך הדעת, ועל־ידי־זה הדעת יכולין לקח נפשות וכו' וליחד קדשא בריך הוא ושכינתיה, ועל־ידי־זה נולד תורה בחינת התגלות אוריתא דעתיקא סתימאה וכו' כנ"ל, ועין שם היטב, וזה בחינת (יחזקאל א, יד): "והחיות רצוא ושוב", וזה בחינת תקונא דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה וכו'; עין שם.