# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/63/12/

וכלל הממון של ישראל נקרא ממון דקדשה, כי ישראל בכלל נקראים כלם צדיקים, כמו שכתוב (ישעיה ס, כא): "ועמך ישראל כלם צדיקים" וכו'. כי כלם נקראים צדיקים, שהוא בחינת קדשת הברית על־ידי שהם נמולים, כמו ששמעתי מפי רבנו ז"ל בעת שגלה התורה "צוית צדק" הנ"ל. וכן כלם רחמנים בני רחמנים, גומלי חסדים בני גומלי חסדים, ואפלו הפחותים שבישראל - רבם ככלם נותנים צדקה, כי אין שום אמה ולשון שיגמלו חסד זה עם זה ויתנו צדקה זה לזה, כמו ישראל קדושים. וגם רב הממון של ישראל הכל הם מוציאין על־ידי דברים שבקדשה, כגון לתן את בניו לתלמוד תורה ולהשיאם אשה והוצאת שבתות וימים טובים, ולקנות ציצית, וטלית ותפלין ומזוזות ואתרוג ומצות וכו', וגם כל מאכליהם על־פי התורה שעל־ידי־זה צריכין לקנות ביקר כל מאכליהם, כי צריכים לתן מעות שחיטה, ובשר טרפה בזול גדול, והם צריכין לקנות בשר כשר כחוש ביקר גדול, וכיוצא בזה הרבה, על־כן כל הממון של ישראל בכלל נקרא ממון דקדשה, בחינת צדקה.