# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/63/5/

והכלל, שתאות נאוף ותאות ממון תלויים זה בזה, ועל־ידי צדקה, שעל־ידי־זה משברים תאות ממון כנ"ל, כלול בזה ממילא שבירת תאות נאוף. כי אי אפשר להנצל מתאות ממון כי אם על־ידי שבירת תאות נאוף כנ"ל. וכן מבאר בדברי רבנו ז"ל במקום אחר (סימן רסד), שצדקה לעניים הגונים הוא תקון הברית, עין שם.

וזהו בחינת קדושין, כי בתחלת הארוסין ממשיכין התקון היורד ומתקן עד קצה האחרון, שהוא תקון הצדקה, שהוא בחינת הקדושין שמתקן ומשכך חמימות הלב של תאות ממון, שהוא הפגם הגדול הנמשך מתאות נאוף כנ"ל, ועכשו בשעת הקדושין ממשיכין שכוך ותקון לחמימות הלב עד קצה האחרון, שהוא תאות ממון, שהוא תכלית הפגם והנפילה הנמשך על־ידי תאות הנאוף שהיא בעצמה חמום הלב, כידוע. כי הקדושין הוא בחינת צדקה כנ"ל, שמתקן חמום הלב כנ"ל, ועל־ידי־זה זוכין לחסד ולדעת, ועל־ידי־זה יכולין לקח הנפשות וכו' ולהעלותם בבחינת העלאת מין־נוקבין, ולהביא ולהוליד התגלות התורה וכו', וכל זה צריכין לזווג דקדשה כנ"ל, שהוא בשביל הולדה, להוליד נפשות ישראל הקדושים. כי הולדות נפשות ישראל על־ידי זווג דקדשה הוא בחינת הולדת התורה על־ידי יחודא דקדשא בריך הוא ושכינתיה, כי נפש ישראל היא בעצמה בחינת התורה, כמו שכתוב (במדבר יט, יד): "זאת התורה אדם", כי היא כלולה מרמ"ח איברים ושס"ה גידים, שהם בחינת רמ"ח מצוות עשה ושס"ה לא תעשה, שהוא כלליות התורה, וכמובא. נמצא, שהולדות נפשות ישראל הוא בחינת הולדות התורה שנעשה על־ידי הדעת שזוכין על־ידי שבירת תאות ממון, שזוכין על־ידי הצדקה כנ"ל. וזהו בחינת הקדושין, שהוא בחינת הצדקה כנ"ל, שעל־ידי הפרוטה של קדושין שהחתן נותן להכלה, הוא ממשיך בחינת הארת הצדקה, ועל־ידי־זה זוכה לשכך חמימות הלב וכו', ועל־ידי־זה זוכה לחסד ולדעת, שעל־ידי־זה זוכה לקח הנפשות, להעלותם בבחינת העלאת מין־נוקבין וכו', שעל־ידי־זה נולדין נפשות ישראל, שהם בחינת הולדות והתגלות התורה כנ"ל.

וזהו ש אומר לה: הרי את מקדשת לי וכו' כדת משה וישראל. 'כדת משה וישראל' דיקא, הינו כמו דת משה וישראל, שהוא כלליות התורה שנמשכת על־ידי הצדקה, שעל־ידי־זה יכול לקח הנפשות וכו', שעל־ידי־זה נולד התורה כנ"ל, כמו כן יהיה נמשך בחינת התקון הזה על־ידי הקדושין, שהוא בחינת הארת הצדקה, שעל־ידי־זה יהיו נמשכין כל הבחינות הנ"ל כדי לזכות להוליד נפשות ישראל בקדשה גדולה, שהם בחינת התורה, כנ"ל.