# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/63/8/

וזהו מה שאיתא (פרי־עץ־חיים תפלין פרק י): שכריכת הרצועה על האצבע האמצעי הוא בחינת קדושין, שנותן לה הטבעת על האצבע. כי כל התורה הנ"ל של הצדקה שמשברת תאות ממון וכו' עד שזוכין לקח הנפשות ולהביא תורה וכו', כל זה כלול במצות תפלין, כמבאר שם בהתורה הנ"ל, שכל זה הוא בחינת תקונא דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה וכו'. וזהו בחינת שין של שלשה ראשין ושין של ארבעה ראשין וכו'. ועל־כן דיקא אחר שמניחין השל ראש ששם שני השינין הנ"ל, שהם שני השכליות, בחינת השכל לקבץ ולקח הנפשות בחינת "ולקח נפשות חכם", ובחינת השכל השני לעלות עם הנפשות ולהוריד תורה וכו', כמבאר שם, ובכח קדשת הארה זאת ממשיכין ההארה גם למטה בבחינת קדושין, שהוא בחינת הרצועה שנותן על האצבע אז, שהוא בחינת ארוסין וקדושין, בחינת (הושע ב, כא־כב): "וארשתיך לי לעולם" - 'וארשתיך' וכו' שאומרים אז, כי כל זה הוא בחינת קדושין כנ"ל.

וכן מבאר בדברי רבנו ז"ל, שתקון המרכבה הוא על־ידי החתנה, כמבאר בהתורה הקדושה שכתב על כל הענינים שעושין על החתנה (סימן מט; ועין בשיחות הר"ן סימן פו), עין שם, שמבאר שם, שהחתנה היא בחינת מתן תורה וכו', וההופין שזורקין על החתן הוא בחינת (יחזקאל א, כ): "כי רוח החיה באופנים" וכו', מובן שם, שהחתנה הוא בחינת תקון המרכבה, הינו כנ"ל, כי הקדושין היא בבחינת הצדקה וכו', שעל־ידי־זה מקבצין הנפשות ומולידין התורה וכו', שהוא בחינת תקון המרכבה, תקונא דמרכבתא עלאה ומרכבתא תתאה כנ"ל. כי שם במרכבה - שם האהבה דקדשה שורה, בבחינת (שיר השירים ג, י): "מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים" וכו', כמבאר בהתורה 'תקעו ג' (בלקוטי תנינא סימן ח). וזה צריכין לתקן בשעת הקדושין כדי שלא יתגברו האהבות הנפולין, רק יזכה לשרש האהבה דקדשה שהוא על־ידי תקון המרכבה שנעשה על־ידי הקדושין, כנ"ל.