# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/931/63/9/

ועל־כן נקראין קדושין לשון קדש, שהוא בחינת חכמה, כידוע (זהר אחרי סא.), כי על־ידי הקדושין, שהוא בחינת צדקה, נמשך החכמה והדעת, בחינת "ולקח נפשות חכם", שעל־ידי־זה עקר הזווג דקדשה בבחינת (בראשית ד, א): "והאדם ידע", כמו שכתב רבנו ז"ל (סימן מג). וזהו בחינת "תורה צוה לנו משה מורשה" (דברים לג, ד): אל תקרי "מורשה" אלא "מארסה" (כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים מט:), כי התורה נמשכת על־ידי הצדקה, שהוא בחינת ארוסין וקדושין כנ"ל, ועל־כן כל התורה נקראת בשם "צדקה", כמו שכתוב (דברים ו, כה): "וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל דברי התורה", כי המשכת התגלות התורה זוכין על־ידי צדקה כנ"ל.
