# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/1070/14/

גַּם סָמוּךְ לְהִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּעֵת הִתְגַּבְּרוּת הַחוֹלָאַת עָלָיו זָ"ל מְאֹד מְאֹד וְכִמְעַט שֶׁנִּגְוַע בְּכָל עֵת, סִפֵּר עִם אֲנָ"שׁ מִגֹּדֶל יִסּוּרָיו, וּבְתוֹךְ כָּךְ סָתַם יָדָיו בְּחָזְקָה וְעָשָׂה אֶגְרוֹף וְנִעֲנַע בְּאֶגְרוֹף יָדוֹ בְּכֹחַ וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁגַּם בְּעֹצֶם חֲלִישׁוּת הַגּוּף עֲדַיִן כֹּחוֹ חָזָק וְאַמִּיץ, וַעֲדַיִן כֹּחוֹ הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר לִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם גַּם פַּעַם אֶחָד כְּשֶׁהָיָה שׁוֹכֵב וְגּוֹנֵחַ גְּנִיחוֹת הַרְבֵּה מְאֹד מִגֹּדֶל חַלִישׁוּתוֹ, אַחַר כָּךְ אָמַר אֵין זֶה שַׁיָּךְ אֵלָי כְּלָל, רַק אֶחָד עוֹמֵד וּמַכֵּה וְהוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא (כְּאוֹמֵר שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּחָזְקָה בָּעִנְיָן שֶׁלּוֹ לִגְמֹר דַּיְקָא עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל מַה שֶׁרוֹצֶה לִגְמֹר) וּכְבָר נִתְבָּאֵר גַּם בְּמָקוֹם אַחֵר (חיי מוהר"ן שם מ"א) שֶׁכְּבָר הִבְטִיחַ רַבֵּנוּ זָ"ל בְּחַיָּיו וְיִחֵד עַל זֶה שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים, שֶׁכְּשֶׁיִסְתַלֵק וְיָבֹאוּ עַל קִבְרוֹ וְיֹאמְרוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטִיל תְּהִלִּים הַיְּדוּעִים לָנוּ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן לְמִקְרֶה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם, אָז יָנִיחַ רַבֵּנוּ זָ"ל אֶת עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לְזֶה הָאָדָם, וְאָמַר שֶׁבְּהַפֵּיאוֹת יוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַגֵּיהִנֹּם אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאָדָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲפִילוּ אִם עָבַר מַה שֶׁעָבַר, רַק שֶׁמֵּעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָשׁוּב עוֹד לְאִוַולְתוֹ חַס וְשָׁלוֹם וּבַלַּיְלָה שֶׁקּוֹדֵם הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָמַר בְּפֵרוּשׁ לַאֲנָ"שׁ הָעוֹמְדִים לְפָנָיו מַה לָכֶם לִדְאֹג מֵאַחַר שֶּׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם וּמַה הַנְשַׁמּוֹת שֶׁלֹּא הִכִּירוּ אוֹתִי כְּלָל הֵם מְצַפִּין עַל תִּקּוּנִים שֶׁלִּי מִכָּל שֶׁכֵּן אַתֶּם וְכוּ' כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (עיין חיי מוהר"ן שם סימן ז) וּכְבָר גִּילָה דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ וּבְרֶמֶז שֶׁכָּל מַה שֶׁעָסַק עִם אֲנָ"שׁ הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, הוּא אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה וְאֶת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֶשׁ רַשִׁ"י אַף עִם דּוֹרוֹת הָעֲתִידִין לָבוֹא וְנִשְׁמָע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר בְּאוּמֶין כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרוֹשׂ אֶת כַּפַּי (הַיְנוּ כְּאוֹמֵר שֶׁאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ אָז יַעֲסֹק בִּשְׁלֵמוּת תִּקּוּנֵי הַתְּפִלָּה לִגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ כִּרְצוֹנוֹ): שָׁם, יד.
