# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/1070/14/

גם סמוך להסתלקותו בעת התגברות החולאת עליו ז"ל מאד מאד וכמעט שנגוע בכל עת, ספר עם אנ"ש מגדל יסוריו, ובתוך כך סתם ידיו בחזקה ועשה אגרוף ונענע באגרוף ידו בכח והמובן מדבריו שגם בעצם חלישות הגוף עדין כחו חזק ואמיץ, ועדין כחו הולך ומתגבר לגמר הכל כרצונו בעזרת השם גם פעם אחד כשהיה שוכב וגונח גניחות הרבה מאד מגדל חלישותו, אחר כך אמר אין זה שיך אלי כלל, רק אחד עומד ומכה והוא במקום שהוא (כאומר שהוא עוסק בחזקה בענין שלו לגמר דיקא על ידי היסורים הגדולים הנ"ל מה שרוצה לגמר) וכבר נתבאר גם במקום אחר (חיי מוהר"ן שם מ"א) שכבר הבטיח רבנו ז"ל בחייו ויחד על זה שני עדים כשרים, שכשיסתלק ויבאו על קברו ויאמרו העשרה קפיטיל תהלים הידועים לנו בשביל תקון למקרה לילה חס ושלום, אז יניח רבנו ז"ל את עצמו לארך ולרחב ובודאי יושיע לזה האדם, ואמר שבהפיאות יוציא אותו מהגיהנם אפילו אם יהיה אותו האדם איך שיהיה אפילו אם עבר מה שעבר, רק שמעתה יקבל על עצמו שלא ישוב עוד לאוולתו חס ושלום ובלילה שקודם הסתלקותו אמר בפרוש לאנ"ש העומדים לפניו מה לכם לדאג מאחר שאני הולך לפניכם ומה הנשמות שלא הכירו אותי כלל הם מצפין על תקונים שלי מכל שכן אתם וכו' כמבאר במקום אחר (עיין חיי מוהר"ן שם סימן ז) וכבר גילה דעתו בפרוש וברמז שכל מה שעסק עם אנ"ש המקרבים אליו, הוא את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה, וכמו שפרש רש"י אף עם דורות העתידין לבוא ונשמע מפיו הקדוש שאמר באומין כצאתי את העיר אפרוש את כפי (הינו כאומר שאחר הסתלקותו אז יעסק בשלמות תקוני התפלה לגמר את שלו כרצונו): שם, יד.