# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/265/1240/1017/6/

וּבְעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל כְּבוֹדוֹ, אֵינֶנִּי מוּכָן מִטִּרְדָּתִי כַּנַּ"ל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן פָּטוּר בְּלֹא כְּלוּם אִי אֶפְשָׁר.

הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, הָאֱמֶת הוּא שֶׁהָיוּ הַרְבֵּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים, וּקְדֻשָּׁתָם תָּמִיד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר: הַנִּגְלִים וְהַנִּסְתָּרִים, וְצָרִיךְ לְהַאֲמִין בָּהֶם וּקְדֻשָּׁתָם וּבְסִפּוּרֵי גְּדוּלוֹת שֶׁלָּהֶם.. אֲבָל יְחִידֵי הַדּוֹרוֹת, בְּחִינַת נִשְׁמַת מֹשֶׁה, שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל, וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה", הָיוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וְהָאֲרִיזַ"ל, וְהַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל, וְרַבֵּנוּ זַ"ל - שֶׁאָמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ עַד מָשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה חֲדָשׁוֹת, שֶׁמֵּהֶם צְרִיכִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָמוֹת לְקַבֵּל תִּקּוּנָם בִּשְׁלֵמוּת.

וְהֵם כּוֹלְלִים כָּל נְפָשׁוֹת וּנְשָׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים: אַהֲרֹן וּבְצַלְאֵל וְכוּ', וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הֻכְרְחוּ לָבוֹא לְמֹשֶׁה: "וַיָּבִיאוּ הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה", "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן" - שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַיִּחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ שַׁיְפָא בְּשַׁיְפָא [אֵיבָר בְּאֵיבָר], וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּכָל צַדִּיקִים שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְיִהְיוּ יְקָרִים בְּעֵינֵינוּ, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְכוּתָם, וּלְהַזְכִּיר שְׁמוֹתָם - שֶׁזֶּה עִנְיַן אֲמִירַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, לְעוֹרֵר קְדֻשָּׁתָם עָלֵינוּ.

אֲבָל לֵידַע שֶׁעִקַּר חִיּוּתֵנוּ וְשֳׁרָשֵׁינוּ הֵם הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, וּבִפְרָט לָנוּ הָעִקָּר הוּא רַבֵּנוּ זַ"ל - שֶׁהוּא קָרוֹב לְדוֹרוֹתֵינוּ, וְהָאֵשׁ שֶׁלּוֹ תּוּקַד עַד בִּיאַת מָשִׁיחַ, וְכָל חִיּוּת הָעוֹלָם תָּלוּי בּוֹ דַּיְקָא, וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ (וַאֲפִלּוּ הַמִּתְנַגְּדִים עָלָיו) מְקַבְּלִים חִיּוּתָם מִמֶּנּוּ בְּהֶעְלֵם.

וּבְוַדַּאי הוּא פְּגַם לְהִתְקָרֵב לְאֵיזֶה אִישׁ אַחֵר (וּבִפְרָט שֶׁכָּעֵת הַהַסְתָּרָה הוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ - שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מֵהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה וְהֵם נֶעֱלָמִים מֵעֵינֵינוּ, כִּי אֵין לְשַׁטּוֹת אֶת עַצְמֵנוּ שֶׁהַמְפֻרְסָמִים הֵם צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה כְּשֵׁרִים בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל 'צַדִּיק' הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וּבִפְרָט לְהַנְהִיג נְפָשׁוֹת - צָרִיךְ לֵידַע שֳׁרְשָׁם וְקִלְקוּלָם וְתִקּוּנָם וְכוּ').

בֶּאֱמֶת אֲנִי צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אִישׁ וּלְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת, וְלִמְצֹא טוֹב אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים שֶׁאֵין גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ, אֲבָל לְהִתְקָרֵב, וּבִפְרָט לְקַבֵּל מָרוּתוֹ וּלְהַסְמִיכוֹ לְרֶבִּי, אֲפִלּוּ קְצָת דִּקְצָת, כְּגוֹן לֶאֱכֹל שִׁירַיִם אוֹ לֵישֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ אוֹ לִשְׁמֹעַ חִדּוּשָׁיו, בְּוַדַּאי הוּא קִלְקוּל בֶּאֱמוּנַת וְהִתְקַשְּׁרוּת וְהִתְקָרְבוּת לְהָרֶבִּי שֶׁלָּנוּ.

וּבְוַדַּאי אֵינֶנִּי מְחֻיָּב לְתַקֵּן הָעוֹלָם - לִרְצוֹת לָכֹף שׁוּם אִישׁ אַחֵר, אֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי פִתּוּי וְרִצּוּי לְאֵיזֶה אִישׁ (שֶׁבָּעוֹלָם) - שֶׁיִּתְרַחֵק מֵהֶם, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵין בּוֹ הַדַּעַת בְּעַצְמוֹ לְהַבְדִּיל בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב וּבֵין שַׁבָּת לְחוֹל לֹא יוֹעִיל לוֹ הָרִצּוּי וְהַפִּתּוּי, אַדְּרַבָּה יַזִּיק לוֹ - עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְנַגֵּד, וְאָז אֲפִלּוּ מַה שֶּׁהָיָה יָכוֹל לְהַרְוִיחַ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב מִלִּמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ, יַפְסִיד זֹאת, כִּי לֹא יִרְצֶה לְקַבֵּל כְּלָל.

וְגַם כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִים הָאֱמֶת מֻכְרָח לְהִתְקָרֵב לְכָל מִי שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁיְּקָרְבֵנִי לַה' יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, וּבְנַחַת הַשֻּׁלְחָן, שֶׁמִּי שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵימָתַי הוּא שַׁבָּת (הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת שַׁבָּת), יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ אֵיזֶה יוֹם שֶׁהוּא לְשַׁבָּת, עַד שֶׁיַּעַזְרֶנּוּ ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּגִּיעַ לְיִשּׁוּב וְיֵדַע אֵיזֶה יוֹם הוּא שַׁבָּת. אֲבָל בָּרוּךְ ה' שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מָתַי שַׁבָּת (מִיהוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת) - אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְכַבֵּד הַשַּׁבָּת, וּלְקַשֵּׁר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לִקְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת.

וּמַה שֶּׁאַחַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל נַעֲשׂוּ תַּלְמִידָיו רֶבִּיִּים וְהִנְהִיגוּ הָעוֹלָם, בְּוַדַּאי הָיוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ, וְהָלְכוּ בְּדֶרֶךְ רַבָּם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל (כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ עַכְשָׁו בְּדֶרֶךְ רַבֵּנוּ זַ"ל - בְּהִתְקַשְּׁרוּת לְרַבֵּנוּ זַ"ל), וְכָל אֶחָד הָיוּ לוֹ אֲנָשִׁים שֶׁשַּׁיָּיכוּ לוֹ וְשֶׁיָּכוֹל לְתַקְּנָם, אֲבָל הַכֹּל בְּכֹחַ הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זַ"ל, אֲבָל מֵעֵת שֶׁנִּתְגַּלָּה דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זַ"ל אֵין לָנוּ דֶּרֶךְ אַחֵר אֶלָּא דַּרְכּוֹ וְעִנְיָנוֹ, וְהוּא נִקְרָא הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וְכָל תִּקּוּנֵנוּ תָּלוּי אַךְ בּוֹ, כִּי הוּא כְּבָר הֵכִין רְפוּאוֹת לַמַּחֲלוֹת שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא, וְעַל־כֵּן אֵין רְפוּאָתֵנוּ אֶלָּא עַל יָדוֹ: (מכתב כא').
