# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/265/1240/1017/6/

ובענין הקשיות של כבודו, אינני מוכן מטרדתי כנ"ל, ואף־על־פי־כן פטור בלא כלום אי אפשר.

הענין הוא כך, האמת הוא שהיו הרבה צדיקים גדולים, וקדשתם תמיד בכל דור ודור: הנגלים והנסתרים, וצריך להאמין בהם וקדשתם ובספורי גדולות שלהם.. אבל יחידי הדורות, בחינת נשמת משה, שעליהן נאמר "רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כלנה", היו משה רבנו עליו השלום, ורבי שמעון בר יוחאי זכותו יגן עלינו אמן, והאריז"ל, והבעל־שם־טוב ז"ל, ורבנו ז"ל - שאמר שממנו עד משיח לא יהיה חדשות, שמהם צריכים כל ישראל וכל העולמות לקבל תקונם בשלמות.

והם כוללים כל נפשות ונשמות ישראל, כמובא בזהר שאף־על־פי שהיו צדיקים נוראים: אהרן ובצלאל וכו', ואף־על־פי־כן הכרחו לבוא למשה: "ויביאו המשכן אל משה", "ויקם משה את המשכן" - שיודע לעשות היחוד קדשא בריך הוא ושכינתה שיפא בשיפא [איבר באיבר], ועל כן בודאי אני צריך להאמין בכל צדיקים שבכל הדורות, ויהיו יקרים בעינינו, ולהשתמש בזכותם, ולהזכיר שמותם - שזה ענין אמירת שמות הצדיקים, לעורר קדשתם עלינו.

אבל לידע שעקר חיותנו ושרשינו הם הצדיקים הנ"ל, ובפרט לנו העקר הוא רבנו ז"ל - שהוא קרוב לדורותינו, והאש שלו תוקד עד ביאת משיח, וכל חיות העולם תלוי בו דיקא, ואפלו שאינם יודעים ממנו (ואפלו המתנגדים עליו) מקבלים חיותם ממנו בהעלם.

ובודאי הוא פגם להתקרב לאיזה איש אחר (ובפרט שכעת ההסתרה הוא גדול כל כך - שאיננו יודעים מהצדיקים שבדור הזה והם נעלמים מעינינו, כי אין לשטות את עצמנו שהמפרסמים הם צדיקים אמתיים, כי אף־על־פי שיש הרבה כשרים בישראל, אבל 'צדיק' הוא ענין אחר לגמרי, ובפרט להנהיג נפשות - צריך לידע שרשם וקלקולם ותקונם וכו').

באמת אני צריך להאמין בהטוב שיש בכל איש ולדונו לכף זכות, ולמצא טוב אפלו בהגרוע שבגרועים שאין גרוע ממנו, אבל להתקרב, ובפרט לקבל מרותו ולהסמיכו לרבי, אפלו קצת דקצת, כגון לאכל שירים או לישב על שלחנו או לשמע חדושיו, בודאי הוא קלקול באמונת והתקשרות והתקרבות להרבי שלנו.

ובודאי אינני מחיב לתקן העולם - לרצות לכף שום איש אחר, אפלו בדברי פתוי ורצוי לאיזה איש (שבעולם) - שיתרחק מהם, כי כל זמן שאין בו הדעת בעצמו להבדיל בין שבת ליום טוב ובין שבת לחול לא יועיל לו הרצוי והפתוי, אדרבה יזיק לו - עד שיהיה מתנגד, ואז אפלו מה שהיה יכול להרויח איזה דבר טוב מלמוד ספרי רבנו, יפסיד זאת, כי לא ירצה לקבל כלל.

וגם כל זמן שאין יודעים האמת מכרח להתקרב לכל מי שאני חושב שיקרבני לה' יתברך, כמובא בדברי רבנו ז"ל, ומוהרנ"ת ז"ל, ובנחת השלחן, שמי שהוא במדבר ואינו יודע אימתי הוא שבת (הצדיק האמת בחינת שבת), יעשה לעצמו איזה יום שהוא לשבת, עד שיעזרנו ה' יתברך שיגיע לישוב וידע איזה יום הוא שבת. אבל ברוך ה' שאנחנו יודעים מתי שבת (מיהו הצדיק האמת) - אנחנו צריכים לכבד השבת, ולקשר ששת ימי החל לקדשת השבת.

ומה שאחר הבעל־שם־טוב ז"ל נעשו תלמידיו רביים והנהיגו העולם, בודאי היו צדיקים גדולים ונוראים, זכותם יגן עלינו, והלכו בדרך רבם הבעל־שם־טוב ז"ל (כמו שאנחנו צריכין לילך עכשו בדרך רבנו ז"ל - בהתקשרות לרבנו ז"ל), וכל אחד היו לו אנשים ששייכו לו ושיכול לתקנם, אבל הכל בכח הבעל־שם־טוב ז"ל, אבל מעת שנתגלה דרך רבנו ז"ל אין לנו דרך אחר אלא דרכו וענינו, והוא נקרא הצדיק שבדור הזה, וכל תקוננו תלוי אך בו, כי הוא כבר הכין רפואות למחלות שנתחדשו בדור הזה דיקא, ועל־כן אין רפואתנו אלא על ידו: (מכתב כא').