# ה.

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/265/1240/1145/5/

הֵיכָן שֶׁמִּתְקַבְּצִין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ רָאוּי לִסַּע מִכָּל קַצְוֵי אֶרֶץ לִתְחֹב אֶת רֹאשׁוֹ בֵּינֵיהֶם.

אִם נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, יֵשׁ לָנוּ אָב זָקֵן וְאָנוּ בְּטוּחִים בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל כִּי רַב הוּא.

אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ, "בְּעַצְמְךָ" דַּיְקָא, כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, כִּי יִפֹּל בְּאֵין סוֹמֵךְ. אֲבָל מִי שֶׁאוֹחֵז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בָּטוּחַ מִמִּכְשׁוֹל וּנְפִילָה, כִּי תּוֹרָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָאֱמֶת תַּנְחֵהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבַקֶּבֶר וּבְעֵת הַתְּחִיָּה לָנֶצַח.

עִקַּר הָאֳמָנוּת וְהַחְכָמָה הָעֲמֻקָּה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל מְאֹד, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַלְבִּישׁ אֶת חָכְמָתוֹ הַגְּבוֹהָה בְּכַמָּה וְכַמָּה לְבוּשִׁים עַד שֶׁיָּכוֹל לְהוֹרִידָהּ וּלְהַכְנִיסָהּ בְּהַנְּמוּכִים מְאֹד, כְּשֶׁזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, עַד שֶׁגַּם הֵם יִזְכּוּ לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים חַיִּים הַנִּצְחִיִּים.

גַּם בְּתֹקֶף הַגָּלוּת הַזֶּה, נִזְכֶּה לָצֵאת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וְלַעֲלוֹת לְכָל הַקְּדֻשּׁוֹת עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת עַל-יְדֵי גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (מכתב ז').