# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/265/9/

גם אשר ישתדל בנפלאות ארבעה כחות שנמצא בידיו הנוראים, להציל ולרפא לכל נשמות ישראל, ובפרט ובפרט לכל אשר יעוררם באתערותא דלתתא בדבור ובמעשה, שהיא נתינת הצדקה ואמירת העשרה מזמורי תהלים בבית ציונו הקדוש נראה לפי עניות דעתי שמרמז כל זה בהארבעה פעמים יד הכתובים שם, הלא המה: "ידיה" – שלחה ב'כ'י'ש'ו'ר "וכפיה" – תמכו פ'ל'ך, "כפה" – פרשה לעני, "וידיה" – שלחה לאביון, ועל ידי כל זה "לא תירא לביתה משלג הגיהנם" (כמו שפרש רש"י שם), כי כל ביתה לבוש ש'נ'י'ם', וגם שאר דברי השבח הזה, כלם יבארו על זה למשכיל בצרוף שאר הקדמות וכמובא בלקוטי הלכות הלכות השכמת הבקר הלכה ד' עין שם. והמעין יבין מאליו, שמה שלא יזכירנו שם (וכן בשאר מקומות בדבריו הקדושים) כי אם בדרך כלל בשם צדיק, הוא מפני דרכי שלום וכבוד אלקים הסתר דבר, וגם כי אמנם שגם זה אמת, כי כל צדיק הדור יש בו בחינת משה משיח כמובא בדבריו ז"ל, אבל בודאי העקר הוא "ה"עלית על כלנה", שהוא משה משיח בעצמו, כנשמע כמה פעמים מפיו הקדוש בפרוש. וכאשר גם זאת מבאר בדברי השבח הזה, כי "קמו ב'נ'י'ה'" ראשי תבות ב'ן נ'פתלי ה'ירץ, וגם נ'פתלי ה'ירץ ב'ן י'הודא; "ויאשרוה", ויאמרו, "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה", ועל כן גם אם תבא בחשבון השלש תבות האלה – "עלית על כלנה" נביט ונראה שגם הם במספר שמו במלואו "נון, חית, מם, נון" עם האותיות והכולל (715): חכמה ובינה', כא.