# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/329/21/

פעם אחת ספר שזה סמוך התחיל ללמד את החשן משפט עם הש"ך (שפתי כהן) והסמ"ע (ספר מאירת עינים), ולמד בזמן מועט עד סימן צ"א שהוא בערך מאתים דפין. ואמר, שהוא יודע וזוכר כל סעיף קטן מהיכן הוא מתחיל. ואז היה לפניו רב אחד והתחיל לדבר עמו בשאלות ודינים ולא ידע אותו הרב להשיבו. ואחר-כך היה לפניו דאקטיר אחד ודבר עמו ולא ידע גם-כן כלל. ואמר איך לוקחין וכו'. ואיני זוכר כל זה היטב.

וכמה פעמים ספר עם אנשים מכמה דינים מהארבעה שלחן-ערוך הגדולים בעל-פה, והיה בקי בכל הדינים בבקיאות גדול מאד. ואפלו מי שלמד אותו הפוסק בסמוך לא היה יכול לעמד נגדו נגד בקיאותו הגדולה, כי תמיד נתבטלו לפניו כל הלומדים שהיה מדבר עמהם בבקיאות הארבעה שלחן-ערוך הגדולים. גם שמעתי בשמו שאמר, אם הייתי אומר פשטים בגמפ"ת [בגמרא פרוש רש"י תוספות] היו כל הלומדים והגדולים מנחים תחת כפות רגלי, אך עדין אין לי חשק לזה. ועין במקום אחר שאמר שבנגלה קל יותר לחדש וכו' (לקמן שמ"ג). ומי שמעין היטב בדבריו יוכל להבין מאליו עצם גדלת חכמתו עד אין סוף ואין תכלית: שם, רסה.