# מה

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1285/45/

רבונו של עולם, זכני להתקרב לצדיקי אמת ולשמע דברי תורה ומוסר מפיהם הקדוש, ואזכה לקבל על־ידי־זה התעוררות אמתי לעבודתך וליראתך, כי הלא ידעת כי כבר עינתי הרבה בספרי מוסר ויראה, ואף־על־פי כן לא זכיתי עדין להתעוררות דקדשה כראוי, וכבר גלית אזנינו כי כל זה מחמת שהלמוד בספרים הוא בחינת עשיה, וכבר נאבד מאתנו בחינת הכתר שקבלנו על־ידי שאמרו אבותינו "נעשה", מאחר שעשו אחר כך את העגל, וצריכין אנחנו להזהר לשמור על כל פנים היטב בחינת ה"נשמע", שזה בחינת "שמע ישראל" וכו'. כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה. ועל כן אם נזכה לשמע דברי תורה ומוסר באזנינו מפי הצדיק האמת, שזה בחינת "נשמע", בודאי מסגל יותר להתעורר על־ידי־זה לשוב בתשובה שלמה לפניך, וזכנו גם כן לעסוק בתורה הרבה וללמד ולהגות הרבה בכל יום ויום בספרי תורתך הקדושה, הן בהספרים שנתחברו על ידי החכמים הקדמונים זכרונם לברכה, הן באלו הספרים הקדושים שנתחברו על־ידי אלו החכמים והצדיקים שהיו סמוך לזמננו. ואזכה להשתוקק ולכסף כל כך לעבודתך ברצון והשתוקקות גדול וחזק, עד אשר בכל ספר וספר שאלמד ואעין בו, אזכה תכף למצא את עצמי, היינו שאזכה לראות פחיתותי ושפלותי, ולקבל מוסר והתעוררות גדול לעבודתיך מכל למוד ולמוד שאזכה לעין וללמד בכל ספר וספר מהספרים הקדושים, ואזכה לקבל מהם עצות טובות והתעוררות והתחזקות גדול לעבודתך, בכל עת ועת כפי בחינתי ומדרגתי ואיכותי ומהותי, וכפי הסבות העוברין עלי בכל עת, ויקים בי מקרא שכתוב: אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי. עלי דייקא, שיהיה נחשב אצלי כל למוד ולמוד שאזכה ללמד באיזה ספר, כאלו זה הספר נכתב רק בשבילי ומדבר עמי, כפי מה שאני יודע מה שעובר עלי, ואז אדע כי אני חפץ ומשתוקק לעשות רצונך בבחינת: לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי. אמן כן יהי רצון. ותצילנו ממדת הנצחון שלא ארצה לעולם לנצח שום אדם, ויהיה נוח לי יותר להיות מן המנוצחים ולא מן המנצחים, כי הלא ידעת כמה וכמה אבדו את עולמם לגמרי רחמנא לצלן, על־ידי מדת הנצחון, כי הנצחון אינו סובל את האמת, כי אף אם יראה לעינים דבר אמת ומבורר, ידחה אותו מחמת הנצחון, וזכני לדבק עצמי במדת האמת ולהיות תמיד מודה על האמת ודובר אמת בלבבו, ודייקא על־ידי מדת האמת אזכה לנצח תמיד את כל העומדים עלי לרחקני מדרך האמת, ותשמרני שלא אטעה את עצמי על־ידי מדת הנצחון להפך השקר לאמת חס־ושלום. ואזכה להתדבק במדותיך הטובות אשר נאמר בך: וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם. רבונו של עולם, אתה הודעתנו שאתה חפץ ומתגעגע שישראל עמך ינצחו אותך בתפלתם, עד אשר תבטל רצונך כביכול מפני רצונם, ויש לך תענוג גדול מזה שמנצחין אותך, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: זמרו למי שמנצחין אותו ושמח. אך אתה ידעת כי איך אפשר לבשר ודם לנצח אותך, אם לא שאתה בעצמך שולח לו דבורים וטענות לנצח אותך, על כן חוס וחמול נא עלי גם כן ותשלח לי דבורים שאזכה לפרש שיחתי לפניך בכל עת, בטענות ובקשות ותחנונים ופיוסים ורצויים חדשים ונכונים וישרים, עד שאזכה לנצח אותך כביכול שתקרבני אליך ברחמיך הגדולים אף־על־פי שאיני כדאי והגון לכך כאשר ידעתי בנפשי כי הרעותי את מעשי מאד. אך אף־על־פי כן אני בוטח בחסדך "כי לא תעזוב נפשי לשאול". כי אתה צופה לרשע וחפץ בהצדקו, ורוצה אתה בתשובתן של רשעים, ואין אתה חפץ במיתתם, ואתה חושב מחשבות לבלתי ידח ממך נדח, על כן "על משמרתי אעמדה" ואקוה ואיחל לאלהי ישעי, שתעזרני להתעורר בלב שלם לשוב בתשובה שלמה לפניך, ואתה בעצמך תכין את לבי ותקשיב אזניך לקול תחנוני, ותשפיע לי מן השמים דבורים יפים ונעימים וטענות ואמתלאות נכונות לפרש שיחתי לפניך, ולקרא אליך באמת מתוך עומק לבבי שתקרבני אליך, ואתה תשמע שועתי ותאזין לקול תחנוני, עד שאזכה לנצח אותך כביכול ותעורר רחמיך הגדולים עלי ותקרבני אליך באמת, ויקים בי מקרא שכתוב: וחנתי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם, אמן כן יהי רצון: שם, טו.