# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1442/16/

כל הפגמים שבעולם הוא בחינת פגם בכבוד ה', כי כל התורה היא בשביל כבודו יתברך, וכשפוגמין באיזה חטא שבעולם חס ושלום, ובפרט פגם הברית שהוא עקר הכל, על ידי זה פוגמין בכבודו יתברך, ואז נתרחק הנפש מן הכבוד, וכפי הפגם כן הרחוק, וכן נופל הכבוד חס ושלום אל העובדי כוכבים ומזלות והרשעים. ויש בזה כמה בחינות בלי שעור בענין פגם נפילת הכבוד, ובענין התרחקות הנפש מן הכבוד. ועל כן במקום קברי הצדיקים ששם מקום אסיפתן, ושם שורה כבוד ה', בחינת "כבוד ה' יאספך" (ישעיה נח) הנאמר על הסתלקות וקבורת הצדיק כמובן בדברי רבותינו ז"ל (סוטה ט:), על כן שם עקר התקון לכל הפגמים בפרט לפגם הברית. ועל ידי שחוזרת הנפש אל הכבוד, על ידי זה זוכין להתפלל בכונה ובלב שלם, וזה בחינת מה שמתעוררין מאד על קברי צדיקים אמתיים, ומתפללין ומתחננין שם בהתעוררות הלב מאד, ושופכים שם לבם כמים לפני ה', וזה מחמת ששם מתקרבת הנפש אל הכבוד ביותר, שמשם נמשך תפלה בכונה ובלב שלם כמבאר בפנים (הלכות חובל בחברו ג', י. ועין אוצר היראה –ברית, פד פה): אוצר היראה, צדיק ערז.