# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1442/4/

הצדיק האמת הוא בחינת משה, ובמשה נאמר (דברים לד): "ולא ידע איש את קבורתו", ואמרו רבותינו ז"ל (סוטה יד): אפלו משה בעצמו לא ידע. וזה בחינת תכלית הבטול אל אור האין סוף שזכה משה. וכמו כן זוכה כל צדיק האמת לפי בחינתו לבחינת בטול אל האור אין סוף בשעת הסתלקותו. וכשבאין על קברו ומשתטחין עליו אזי נכללין בו, ועל ידי זה נכללין עם נפש הצדיק בהאור האין סוף שזה בחינת תכלית העולם הבא ששם כלו אחד כלו טוב, עד שהרע נתבטל לגמרי ועל ידי זה נתכפרין כל העוונות. ועל כן מקום קבורת הצדיק הוא בחינת ארץ ישראל כמובא (לקו"מ קט), כי שם בארץ ישראל עקר מקום הדביקות והבטול אל אור האין סוף (עין ארץ ישראל אות יט). ועל כן מי שזוכה להתדבקות רוחא ברוחא {רוח ברוח} יכול לזכות להשגות גדולות על ידי ההשתטחות על קברי הצדיקים. כי על ידי הרשימה שנשאר מבחינת הבטול שזוכין על ידי ההשתטחות על ידי זה זוכין להשגת התורה כמבאר בפנים. אך אפלו מי שאינו בר הכי ואינו יודע לאדבקא רוחא ברוחא {שאינו מסגל ולא יודע לדבק רוחו ברוח הצדיק} וכו', אף על פי כן נעשה כל זה ממילא על ידי שבא על קברי הצדיקים אמתיים ונכלל בהם באמת ובלב שלם, על ידי רבוי התפלות ותחנות ובקשות שמרבין להתפלל שם ולפרש שיחתו שם כל אחד ואחד כפי אשר יודע את נגעי לבבו באמת, ומבקש ומשתוקק ומתגעגע לשוב להשם יתברך באמת ולהיות כרצונו יתברך וכרצון הצדיקים אמתיים על ידי זה הוא נכלל בהם, ועל ידי זה הוא נכלל באין סוף שעל ידי זה נתבטל כל הרע וזוכין לכל טוב (הל' ברכת הריח ג, ט): אוצר היראה , צדיק נג.