# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1559/10/

כל ההשפעות וכל הברכות נמשכין מהצדיק שהוא מקור כל הברכות וכל ההשפעות, והוא מכניע ומבטל חרפת רעב. כי כל מי שאינו מתקרב את עצמו אל הנקדה הקדושה שהיא בחינת הצדיק האמת - הוא רחוק מברכה, ומתגבר עליו בחינת שבע שני הרעב, אבל על ידי הצדיק בחינת יוסף נתתקן זאת. וכן עקר כל החיות נמשך רק מהצדיק שהוא בחינת 'חי עלמין', ובלעדו אין שום חיות בעולם. כי הצדיק מבטל כל בחינת האהבות הנפולין שהם בחינת חרפה שברון לב בחינת סטרא דמותא {צד המות} חס ושלום, וממשיך חיות בעולם, כי הוא מחיה ומתקן בחינת שבירת כלים ומבטל סטרא דמותא שבא משם כידוע, כי הצדיק הוא מקור החיים.

וכל ישראל אף על פי שיש בכל אחד נקדה טובה שהיא בחינת צדיק כמו שכתוב (ישעיה ס): "ועמך כלם צדיקים", אף על פי כן אי אפשר להם לקבל השפע והברכה בשלמות, לבטל חרפת רעב שהיא בחינת בהמיות בחינת אהבות הנפולין השורין על הלב שמשם עקר הרעבון, ואי אפשר לבטלו כי אם על ידי הצדיק שהוא כלליות שרש נשמות ישראל. ובתחלה צריכין הכל לקבל ממנו, ואחר כך צריך לקבל כל אחד הארה מהנקדה שבחברו, ואחר כך צריך כל אחד לעורר ולהאיר נקדתו הטובה ולקבל הארה והתעוררות מניה וביה {ממנו ובו} (ברכת המזון הלכה ג'. ב, ג): אוצר היראה , צדיק מג.