# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1559/13/

הצדיק הגדול בגדל קדשתו בקדשת הברית, הוא ממשיך קדשת הברית על כל אחד מישראל, עד שכל המקשרים אליו הם גם כן בבחינת קדשת הברית בחינת "ועמך כלם צדיקים" (ישעיה ס'), כי בכל אחד מישראל יש בחינת קדשת הברית על ידי שנימול. וכן יש עוד כמה נקדות טובות מקדשת הברית בכל אחד מישראל כמאמר רבותינו ז"ל (סנהדרין, לז) על פסוק 'סוגה בשושנים' (שיר השירים ג'). אבל אף על פי כן אין כח במעט קדשתו להתגבר כנגד מה שצריך להתגבר ולזכות למה שצריך כל אחד לזכות, כי אם בכח הצדיק האמת שזכה לקדשת הברית בתכלית הקדשה בשלמות שאין שלמות אחריו. וכל מי שזוכה לבלי לחלק עליו, ומכל שכן כשזוכה להתקרב אליו ולהקרא על שמו, על ידי זה בכח קדשתו הוא זוכה גם כן לכסופין טובים ולעשות נפשות שהם נקדות טובות ולהגבירם על הנפשות וההבלים רעים, (שזה בחינת הכנעת קלפת בלעם בכל דור ודור כמבאר בפנים) ולהוציא הכסופין הטובים מפיו, שעל ידי זה נצטרפין האותיות לטוב. ועל ידי זה זוכין להרבות בתפלה והודאה (הלכות הודאה ה', יב): אוצר היראה , צדיק סב.