# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1559/24/

כלל ישראל כל מי שעדין שם ישראל נקרא עליו יש לו אחיזה וכלליות בשם ה', כי שמו יתברך נקרא עלינו "ה' אלקי ישראל" (שמות ה). אבל עקר הכלליות על ידי הצדיק האמת שכבר השלים את שמו בתכלית השלמות על ידי מעשיו הטובים, שעל ידי זה זכה להשלים שמו יתברך כביכול ונתגדל ונתקדש על ידי זה ביותר, וזכה להכלל בשלמות בשם ה'. ועל כן כל מי שנקרא על שם הצדיק הוא נכלל בו ועל ידי זה הוא נכלל בשם ה', אבל החולק על הצדיק כחולק על השכינה כמאמר רבותינו ז"ל (סנהדרין קי), כי חולק עצמו משם ה', כי אי אפשר להכלל בשם ה' כי אם על ידי הצדיק האמת כנ"ל. ועל כן אסור לקרות לרבו בשמו (שו"ע יור"ד רמב, טו. ועין בהערת המעתיק באות קלא), כי שמו נכלל בשם ה' שנאמר עליו (שמות ג): "זה שמי לעולם" (הלכות כבוד רבו המובא בהל' שבועות ב', כ כא): אוצר היראה, צדיק קל.