# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1559/6/

כל ישראל כלולים במשה שהוא בחינת הצדיק האמת שבכל דור, שהוא כלול מנשמות ישראל, כי אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא [התפשטות נשמת משה היא בכל דור ודור]. ובכל אחד מישראל יש בחינת נקדה טובה שהיא בחינת משה, כי משה רבנו עליו השלום מלבש אצל כל אחד מישראל בכל אבר ואבר. וזאת הנקדה בחינת משה שמלבש אצל כל אחד היא עומדת בין שמד לרצון, הינו בין הסטרא אחרא ובין הקדשה. ועל ידי זה כל כחו להתגבר לצאת בכל פעם מרע לטוב שהוא בחינת משמד לרצון.

ועל כן באמת כל עקר קדשת איש הישראלי הוא על ידי התקרבות לצדיקי אמת, שהם בחינת משה, שהוא כלול מכל ישראל ועומד בין שמד לרצון, להעלות הנפשות מרע לטוב משמד לרצון. כי הסכנה שבזה העולם היא עצומה מאד, ובין הקדשה והסטרא אחרא הוא רק כחוטא דקיק {כמו חוט דק{, ובקל יוכל להלכד בה חס ושלום בחינת "כפשע ביני ובין המות" (שמואל – א', כ), וכמאמר רבותינו ז"ל (קדושין ל:) : בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו. ועקר הכח להנצל מכל זה הוא רק על ידי הצדיק בחינת משה, שעומד ומעלה בכל עת משמד לרצון (הל' ברכות השחר ה', אות ג'): אוצר היראה, צדיק יט.