# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1865/1/

הצדיק האמת נקרא יוסף על שם שמוסיף בעבודתו יתברך בכל עת, ומתחיל בכל פעם מחדש כאלו לא התחיל עדיין בעבודתו יתברך כלל, וזה עקר השעשועים וההתפארות של השם יתברך. כי עקר שעשועיו והתפארותו יתברך הוא על ידי חדושים דיקא, דהינו כשעולה התפארות חדש למעלה. וגם מחמת שהצדיק הזה יש לו כח לקרב רחוקים ממש אליו יתברך, כי בכח התגברותו להתחיל בכל פעם מחדש כאלו מתחיל עתה לעבד את ה', בכח הזה הוא יכול לעורר בכל פעם רחוקים ממש שיתחילו מעתה לשוב להשם יתברך. ועל כן מצדיקים כאלו יש להשם יתברך תענוגים ושעשועים גדולים וחדשים והתפארות נפלא בכל עת, כי בכל פעם הם עושין להשם יתברך כביכול לבושין חדשים ובגדי התפארות חדש, בבחינת ולבושא דלביש ביומא דא לא לביש ביומא אחרא, ולבושין דאיהו לביש בצפרא לא לביש ברמשא [ובגד שלובש ביום זה לא לובש ביום אחר, ובגדים שלובש בבקר לא לובש בערב]. וכל זה נעשה על ידי התפארות החדש שעולה בכל פעם מזה הצדיק, על ידי שמתחדש בעצמו בעבודתו יתברך בכל פעם, ועל ידי שמקרב רחוקים לעבודתו יתברך. ועל שם כל זה נקרא יוסף, בחינת "יוסף ה' לי בן אחר" (בראשית ל'), עין פנים. ועל ידי זה הצדיק נתגלה עקר קדשת ארץ ישראל (הלכות ברכת המזון ד'. יא): אוצר היראה , צדיק מד.