# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1865/12/

אותם שכבר זכו להתקרב אל הצדיק ולהכלל בתוך הישיבה הקדושה הזאת, צריכים הם גם כן לכתת רגליהם לפעמים, בשביל להאיר הלמוד הקדוש בעולם ולאסף ולקבץ עוד אנשים רבים אל הישיבה הקדושה הזאת, בבחינה שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא ח.): "והם תכו לרגליך" (דברים לג) - אלו תלמידי חכמים שמכתתים רגליהם וכו' ללמד תורה, שעקרה אמונה כנ"ל. וזה "ישא מדברותיך" (שם), כמו הסרסורים והמשרתים הנאמנים שיש אצל החנונים הגדולים, שנושאים כמה מיני סחורות בשוק, וכל מי שלבו חפץ לקנות סחורה יפה, הם מזרזין עצמן ומגלין להם הסחורה מתוך המכסה והחפוי שעליה, ומראין להם ומפארין את הסחורה בעיניהם כדי לזרזם לקנות סחורה אצלם, ואומרים להם הביטו וראו בעיניכם ומששו בידכם, כמה יפה וטובה הסחורה הזאת ביפי והדור וחזוק וכו'. כמו כן התלמידי חכמים אמתיים, העוסקים בלמודים הקדושים שקבלו מרבם, חדושי תורה נפלאים ונוראים מאד שמביאין את האדם לקיום התורה ולאמונה שלמה, הם מכתתים רגליהם מדוך לדוך וכו' ונושאין הדברי תורה הקדושה, בבחינת ישא מדברותיך. וכל החפץ באמת בלי ליצנות הם מראין ומגלין לו, ואומרים לו 'הבט וראה בעיניך נפלאות קדשת הסחורה הזאת מה טובה ומה יפיה והדרה, וכמה היא מצלחת להאדם הצלחה אמתית ונצחית לחיי עולם' (שם אות כ): אוצר היראה, צדיק ערד.