# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1865/13/

אמרו רבותינו ז"ל (שבת כא:): 'נר חנכה - איש וביתו, והמהדרין - נר לכל אחד, והמהדרין מן המהדרין - מוסיף והולך'. כי עקר קדשת כל בתי בני־ישראל הוא מבחינת קדשת בית הישיבה הקדושה, שהוא הרבי שלומד עם תלמידיו הלמוד הקדוש של קיום התורה, ומשם אור התורה והמצות שהוא בחינת נר חנכה, כנ"ל. ובאמת מחיב בזה כל אחד מישראל לישב ולעסק בתורה בביתו עם חבריו ובניו ותלמידיו, בבחינת "ודברת בם בשבתך בביתך" וכו' (דברים ו); ועל־כן עקר נר חנכה הוא איש וביתו, הינו הבעל־הבית עם בני־ביתו, שמקבלים קדשתם וחיותם מהראש־ישיבה עם תלמידיו הקדושים, שמשם נמשך אור נר חנכה. והמהדרין, נר לכל אחד מבני ביתו - כי באמת גם התלמידים בני הישיבה צריכים לשמש את רבם כל־כך ולהתיגע בתורה כל־כך, עד שיהיה גם להם יכלת להאיר אור תורת רבם ועצותיו הקדושים לחבריהם, שזה בחינת שכל אחד מבני הבית, הינו בחינת התלמידים הקדושים, מדליקין כל אחד בפני עצמו נר חנכה, ומשתדלין בזה להאיר אור תורת רבם בעולם. והמהדרין מן המהדרין, מוסיף והולך - הינו, כי אינו מספיק להם מה שמאירים ומלמדים תורת רבם בעצמה לאחרים, אף גם הם מוסיפים והולכים בכל יום לחדש גם מעצמם חדושי־תורה אמתיים המביאים לידי מעשה, והם חותרים ומגלים עצות עמקות חדשות, מה שאינו מבאר בפרוש בתורת רבם, רק שהם חותרים ומחדשים אותם בעצמם מתוך דברי תורתו שקבלו מרבם האמתי, שזה בחינת 'מוסיף והולך': אוצר היראה מועדים, חנוכה סט.