# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/1975/14/

עִקַּר שְׁלֵמוּת תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה וּמְחִלַּת הָעֲוֹנוֹת זוֹכִין עַל יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִין וּמִתְקַשְּׁרִין בֶּאֱמֶת לְצַדִּיק הָאֱמֶת וְזוֹכִין לִהְיוֹת רָגִיל לַעֲמֹד לְפָנָיו בְּכָל פַּעַם, עַיֵּן תְּשׁוּבָה אוֹת לד, וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ:

כְּשֶׁהָאָדָם חַס־וְשָׁלוֹם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אָז נִסְתַּלֵּק הַחִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מִבְּחִינַת פּוֹעַל, מֵאַחַר שֶׁפָּגַם מְאֹד בְּמַה שֶּׁהוֹצִיא אֶת מַעֲשֵׂה הָעֲבֵרָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, וְחוֹזֵר לְמַעְלָה וְנֶעֱלָם בִּבְחִינַת כֹּחַ (עין לקו"מ סו), וְאָז נִשְׁאָר כְּמֵת בְּלִי חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז שׁוֹרָה עָלָיו רוּחַ הַטֻּמְאָה חַס־וְשָׁלוֹם כְּפִי פְּגָמוֹ, וְעָלָיו נֶאֱמַר (משלי טז): וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, כִּי מַפְרִיד הַפּוֹעַל מֵהַכֹּחַ, וְשׁוֹרֶה עָלָיו רוּחַ חִיצוֹנִי, וּמְקַבֵּל חִיּוּת דֶּרֶךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְזֶהוּ עִקַּר הַפֵּרוּד וְהַפְּגָם הוּא פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי עַל־יְדֵי כָּל עֲבֵרָה נִמְשָׁךְ פְּגַם אֱמוּנָה, עַד שֶׁנֶּעֱלַם מִמֶּנּוּ שֶׁהַפּוֹעַל נִמְשָׁךְ מֵהַכֹּחַ, וְאֵינֶנּוּ זוֹכֵר מִי בָּרֹאשׁ וּמַה לְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּנוֹ עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁיָּשׁוּב מִיָּד לְשָׁרְשׁוֹ, בִּבְחִינַת "אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן" (הושע ב), שֶׁיִּזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ אַחַר כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַם בַּעֲוֹנוֹתָיו הַמְרֻבִּים, אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנִּדְחָה וְנָפַל לְשָׁם גַּם שָׁם מְקַבֵּל חִיּוּת רַק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וִיקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁזֶּה כְּלָל כִּי כְּשֶׁהָאָדָם מְקַלְקֵל וּפוֹגֵם חַס־וְשָׁלוֹם, אֲזַי אִי־אֶפְשָׁר לוֹ לְתַקֵּן עַל־יְדֵי אוֹתָהּ הַבְּחִינָה בְּעַצְמָהּ שֶׁפָּגַם שָׁם, רַק הוּא מֻכְרָח לְקַבֵּל הַתִּקּוּן מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא כִּבְיָכוֹל גָּבֹהַּ מֵהַתּוֹרָה, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות לד): בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד שָׁם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב לְשָׁרְשׁוֹ וּלְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת מַה שֶּׁפָּגַם בְּמַה שֶּׁעָבַר עַל הַתּוֹרָה, כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל חִיּוּת וְתִקּוּן מִמָּקוֹם הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֱמֶת, וְכָל מַה שֶּׁפָּגַם וְקִלְקֵל יוֹתֵר, הוּא צָרִיךְ רַבִּי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקו"מ ל). כִּי עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא אֶל הַצַּדִּיק בְּכָל פַּעַם, וְהַצַּדִּיק אֵינוֹ עוֹמֵד עַל מַדְרֵגָה אַחַת, רַק בְּכָל פַּעַם הוּא עוֹלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת, וְהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ דִּלְעֵלָּא וְרוּחַ דִּלְתַתָּא {הַרוּחַ שְׁלֶמַעלָה וְהַרוּחַ שֶׁלְמַטָה} שֶׁהֵם בְּעַצְמָם בְּחִינַת כֹּחַ וּפֹעַל, וּבְכָל פַּעַם שֶׁרוֹצֶה הַצַּדִּיק לְהִסְתַּלֵּק מִמַּדְרֵגָה זוֹ וְלַעֲלוֹת לְמַדְרֵגָה גָּבֹהַּ מִמֶּנָּה, אֲזַי יוֹרֵד עָלָיו הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא וְנִתְקַשֵּׁר עִם הָרוּחַ דִּלְתַתָּא שֶׁלּוֹ, וְעַל־יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק מִמַּדְרֵגָתוֹ זוֹ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲמֹד לִפְנֵי הַצַּדִּיק בְּכָל פַּעַם, אָז נִמְשָׁךְ עָלָיו גַּם כֵּן הֶאָרָה גְּדוֹלָה מִשְּׁנֵי הָרוּחוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם שֶׁעַל־יְדֵי זֶה מְקַבֵּל חִיּוּת בְּכָל פַּעַם מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, וְעַל־ יְדֵי זֶה יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן בְּכָל פַּעַם אַף אִם עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה וּנְמוּכָה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן אִם הוּא רָגִיל לִפְנֵי רַבּוֹ מְקַבֵּל נַפְשׁוֹ בְּכָל פַּעַם בְּהֶעְלֵם וּבְאִתְכַּסְיָא {בְּהֶסְתֵר} בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם מֵרַבּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו חִיּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל רַבּוֹ בְּכָל פַּעַם, כְּפִי הַמַּדְרֵגָה שֶׁזּוֹכֶה הַצַּדִּיק לַעֲלוֹת וּלְהִסְתַּלֵּק אֵלֶיהָ עַתָּה. וְעַל־יְדֵי זֶה אֵין שׁוּם קִלְקוּל וּפְגָם שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִתְתַּקֵּן, עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי זֶה, רַק הָעִקָּר שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק לְעוֹלָם חַס־וְשָׁלוֹם, בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): "לֹא תִּירָא לְבֵיתָהּ מִשָּׁלֶג כִּי כָל בֵּיתָהּ לָבוּשׁ שָׁנִים", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תנחומא וברש"י שם): אַל תִּקְרֵי שָׁנִים אֶלָּא שְׁנַיִם, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" (שם), שֶׁעִקַּר הַתִּקּוּן צְרִיכִין לְקַבֵּל מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ וְרָחוֹק מְאֹד, וְעַל־כֵּן אִישׂ אֶפְשָׁר לְהִתְתַּקֵּן כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה בְּיוֹתֵר, שֶׁזּוֹכִין עַל יָדוֹ לִבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם הַנַּ"ל בִּבְחִינָה גְּבוֹהָה וְעֶלְיוֹנָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד, וְעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה וּמְחִילַת הָעֲוֹנוֹת, בִּבְחִינַת: "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מוֹחֶה פְּשָׁעֶיךָ", 'אָנֹכִי אָנֹכִי' דַּיְקָא בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם. וְעַיֵּן שָׁם עוֹד כַּמָּה כְּתוּבִים הַמּוֹרִים עַל זֶה (הלכות הכשר כלים ד', ג ח): אוצר היראה, תשובה לד.
