# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2082/23/

עקר ההתקרבות וההתקשרות של התלמידים והכשרים הדבוקים בהצדיק האמת שהוא רבם האמתי, הוא שיהיה בבחינת "ויהושע בן נון נער לא ימוש מתוך האהל" (שמות לג). ולכאורה אינו מובן, כי היה צריך לאכל ולשתות ולעסק בצרכי הגוף גם כן בודאי, ומכל שכן בדורות האלו איך אפשר לקים זאת? אך כשזוכין לאמונת חכמים בשלמות, דהינו שמאמין שכל דברי רבו ומעשיו הם מלאים רזין {סודות} נפלאים, על ידי זה אפלו בעת שאינו אצל רבו הוא גם כן בבחינת 'לא ימוש מתוך האהל'. כי בכל מה שמתנהג עמו הוא מוצא בו דברי רבו ורמזיו הקדושים, ועל ידי זה הוא תמיד מקשר לרבו ובכל מה שמדבר ועושה הוא זוכר את רבו. ותלמידים כאלו הם בחינת 'אתרג - פרי עץ הדר' ודרשו רבותינו ז"ל (סוכה לה.): הדר באילנו משנה לשנה. הינו, שמקשרים ודבוקים באילנא רבא ויקירא {באילן הגדול והחשוב} שהוא רבם הקדוש תמיד משנה לשנה. ועל ידי תלמידים כשרים כאלו דיקא נתגלה הדרת קדשת רבם, והדר כבוד מלכותו של השם יתברך בעצמו לכל באי עולם, שזה בחינת הדור האתרג (הלכות חזקת המטלטלין ה', טו): אוצר היראה, צדיק קצא.