# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2082/6/

צריך האדם לכון דעתו תמיד בפרט בעת עוסקו בתורה ומצוות שיהיה נמשך אליו ההארה מהצדיק האמת שעוסק תמיד לעורר ולהאיר שרשי נשמות ישראל על ידי עוסקו בתורה כנ"ל. כי אף על פי שהצדיק עוסק להביא הארה והתעוררות אפלו לפושעי ישראל, אף על פי כן צריכין לזה אתערותא דלתתא גם כן. וכל מה שהאדם מכון דעתו לזה ביותר ועוסק בתורה ביותר, בודאי נמשך אליו ההארה ביתר שאת, עד שיזכה לשוב להשם יתברך בשלמות. וצריך כל אחד לראות לקח בחינת הנקדה טובה שבדעתו שנקראת שמן זית זך, ולהביאה לצדיק על ידי שיכריח עצמו לעסק בתורה ותפלה ומצוות בבחינת "ויקחו אליך שמן זית זך" - אליך דיקא, וכל כונתו יהיה כדי שיהיה נתפס בו אור הצדיק, כדי שתהיה נשמתו נדלקת ומאירה כמו נר ממש בבחינת "נר ה' נשמת אדם". אך צריכין לזה לבטש ולכתת הגוף בבחינת כתית למאור, כמאמר רבותינו ז"ל (זהר שלח, קסח): גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה [גוף שלא דולק בו אור הנשמה מבטשים ומכים אותו]. כי צריכין לסבל כמה יגיעות גדולות ומרירות גדול עד שזוכין להפשיט מעצמו הבגדים הצואים בשלמות כנ"ל. אך עקר בטול הבגדים הצואים הנ"ל הוא על ידי שיעסק בתורה תמיד בכל יום, ואם חוזרין ומתגברין עליו חס ושלום אזי יתגבר כנגדם ביותר לעסק בתורה, ואז המאור שבה בודאי תחזירו למוטב (הל' בציעת הפת ה'. כב, כד, כה): אוצר היראה , צדיק לז.