# כא

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2213/21/

ענין הצדיק שיש לו כח לעשות פתחים דקדשה מרום כל דרגין עד סוף כל דרגין, עד שעל ידי זה יכול להמשיך הארת אלקותו יתברך גם למטה מטה מאד, עין חיים וכו' אות כד וזו לשונו:

האדם צריך לעלות מדרגא לדרגא, דהינו שיקבל אור וחיות מהרוח דלעלא {הרוח של מעלה}, מבחינה גבוה יותר בכל פעם. והנה אי אפשר לקבל אור העליון הגבוה הנ"ל כי אם על־ידי צמצומים; אבל כשנעשין הצמצומים, אזי יכול להתעלם האור לגמרי על־ידי רבוי הצמצומים - על־כן צריכים לעשות פתחים דקדשה, שעל־ידם יהיה נמשך האור בהדרגה ובמדה, בבחינת "פתחו לי שערי צדק וכו'" (תהלים קטז), וכתיב (ישעיה כו): "פתחו שערים ויבא גוי צדיק וכו'".... ועקר תקון הפתחים הנ"ל בשלמות הוא על־ידי הצדיק־האמת, כי הוא יכול לעלות למדרגות עליונות גבוהות מאד מאד ולעשות פתחים ושערים שם, עד שיכול להמשיך האור והחיות העליון מאד, דהינו התגלות אלקותו יתברך גם בעולם הגשמי הזה בתכלית המדרגות התחתונות, עד שיתקים: "וידע כל פעול כי אתה פעלתו" וכו', כי זה עקר גדלת הצדיק בחייו ואחר הסתלקותו, שכל מה שעולה למדרגה גבוה יותר, ימשיך ויאיר האור למדרגות התחתונות והמגשמים יותר, עד שיכול להגביה גם כל הנופלים והמגשמים מאד, וכל זה על־ידי הפתחים הנ"ל, כי יש לו כח לעשות פתח מרום כל דרגין עד סוף כל דרגין {מראש כל הדרגות עד סוף כל הדרגות (למקום הכי נמוך)}, שזה בחינת תחית המתים כנ"ל (שם אותיות מט נ): שם, קיח. ואוצר היראה חיים, כד.