# כב

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2213/22/

עקר נחמתינו בגלות המר והארך הזה היא התורה הקדושה, כמו שכתוב (תהלים קיט): "זאת נחמתי בעניי" וכו'. אבל לאו כל אדם זוכה לקבל עצות טובות מהתורה הקדושה כראוי לו בכל עת, מחמת שאין כלי המחין שלו שלמים על ידי פגם הברית, ועל כן יוכל להצטיר אצלו אור התורה להפך חס ושלום בבחינת 'לא זכה נעשית לו סם מות' רחמנא לצלן (כמבאר בלקו"מ לו). על כן הכל צריכין להצדיק האמת המבאר ומציר לנו אור התורה לטוב, וזה עקר תקותנו ונחמתינו בכל מיני גלות בגשמיות ורוחניות בכלל ובפרט, בבחינת "זה ינחמנו ממעשינו וכו' (בראשית ה), זה - הוא בחינת הצדיק האמת שנקרא זה, כמו שכתוב (קהלת יב): "כי זה כל האדם". וכמאמר רבותינו ז"ל (ברכות ו): "כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" וכו', וזה עקר נחמתינו. ועל ידי הצדיקי האמת האלו המצירים את האור לטוב על ידי זה נעשין בכל מקום דרכים ישרים להשם יתברך אפלו במקום שהיה מדבר שממה. וכל הדרכים המקלקלים והנבוכים מאד שנמשכו על ידי שלא זכינו לציר אור התורה כראוי נתישרים ונתתקנים כל הדרכים הנ"ל מקלקולם על ידי הצדיקי אמת שהם בחינת התנוצצות משיח, שאז יתקים (ירמיה לב): "ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים" במהרה בימינו אמן (הלכות יין נסך הלכה ד אות כח): אוצר היראה, צדיק קיט.