# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2213/23/

על ידי שהצדיק נזהר בשעת קבוץ העדה אליו לשמע ממנו דרושי התורה, והוא מתפלל קדם הדרוש ברחמים ותחנונים ואינו מזכיר לפני השם יתברך אז זכותו וצדקתו כלל, ואינו משתמש עם המטה עז שלו הינו בכח מעשיו הטובים רק בשביל להכניע הרע שבעדה, שזה מרמז במצות "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב) כמבאר בפנים. על ידי זה מבטל מהעדה תאות נאוף שהוא עקר הרע. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (רשי, שם): לא יהיה כלי גבר על אשה וכו' - שדבר זה גורם לנאוף, הינו כשאינו נזהר בזה שאז לא נכנע הרע שבעדה ויכול להתגבר עליהם תאוות נאוף. אבל כשנזהר בזה מבטל מהם תאות נאוף כנ"ל, ואזי כשמכניעין הרע הזה אזי אדום בעצמו (שהוא ממנה על פגם הברית חס ושלום) הוא מחיב לתן לנו כח לכבש ארץ ישראל, כי "ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו" (משלי טז), כי הסטרא אחרא כשמכניעין אותה אזי היא בעצמה נעשית בעל כרחה מרכבה לקדשה ונותנת כח וסיוע לקדשה כידוע (הלכות לא ילבש גבר ב'): שם, קכה.