# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2213/6/

הצדיק מכרח להפיל את עצמו לתוך בחינת שנה ולסלק המחין שלו, ואז הוא מברר על ידי בחינת האמונה שלו ניצוצות רבים מעמקי הקלפות, שהם כמה וכמה נשמות של אותן שנפלו בעוונותיהם ונתרחקו מהשם יתברך, שבשבילם מכרח הצדיק להוריד את עצמו אליהם ולסלק את דעתו כדי להכניס בהם אמונה שלמה ולהחזירם להשם יתברך, שכל זה הוא בחינת שנה של הצדיק, הינו מה שעוסק לדבר עם העולם שיחת חלין וספורי מעשיות, כל זה הוא בחינת שנה אצלו, והכל הוא בשביל להגביה ולהרים את העולם ולקרבם להשם יתברך. כי מעצם המח של הצדיק אי אפשר לקבל, על כן הוא מכרח לסלק דעתו ולהוריד את עצמו בסוד נקדה, ולבררם ולהעלותם על ידי נקדת האמונה לבד.

ואחר כך הוא מאיר בהם דעת ושכל, כדי לחזקם באמונה שלמה, כדי שיתחזקו בעבודתם ויהיה להם אריכת אפים לעבר על כל המעכבים והמונעים והבלבולים שבעולם, ולא יוכל להפיל אותם שום דבר, כי השם יתברך בכל מקום ואין שום יאוש בעולם, כי אין ירידה בעולם שלא יוכלו לעלות משם, ואזי הם מתחזקים על ידי זה ביותר בעבודת השם יתברך ובאמונתו הקדושה. ואזי כשהצדיק רואה שנקודת האמונה שלו (הינו מה שסלק דעתו והוריד את עצמו אליהם רק בבחינת פשיטות ואמונה כנ"ל) הצליחה וגם עשתה פרי, כי כבר זכה על ידי זה לקרב נפשות ישראל לעבודת השם יתברך, אזי הוא בעצמו מתקנא בתלמידיו בבחינת ומתלמידי יותר מכלם (תענית ז.), ועל ידי זה חוזר למעלתו הינו להמחין שלו בהארה נפלאה ובהתחדשות נפלא. ומכל הנ"ל מקבלין ישראל מחין וחיות בחינת תפלין של ראש ושל יד (כמבאר בפנים. הל' תפילין ה', כה): אוצר היראה צדיק, יא.