# י

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2317/10/

אמרו רבותינו ז"ל: מיום שברא הקדוש־ברוך־הוא את עולמו נתאוה להיות לו דירה בתחתונים, כי כך היה רצונו יתברך בבריאת עולמו, שדיקא בזו הארץ הגשמי בתכלית הגשמיות, שם דיקא ימשיכו הצדיקים אלקותו יתברך למטה, עד שיהיה נכלל גשמיות המקום דיקא בבחינת למעלה מן המקום, בחינת מקומו של עולם. וזה כל מעלת הצדיקים שזכו מה שזכו, עד שיהיה להם ממשלה על המלאכים, כמאמר רבותינו ז"ל (ירושלמי שבת פרק ב), והכל מחמת שהם במקום גשמי כזה, ומקדשין עצמן כל־כך ופורשין עצמן מכל התאוות, עד שזוכין לאחז בכסא הכבוד שהוא בחינת מקומו של עולם, ועל־ידי־זה הם מגביהין כל המקומות של העולם שיהיו נכללין בבחינת מקומו של עולם. אך מחמת חטא אדם הראשון וחטאי הדורות, אי אפשר להאדם לזכות לזה בתכלית השלמות, כי אם אחר מיתתו כשישוב אל העפר דיקא, עד שיתהפך גופו לעפר ממש, שהוא בחינת תכלית גשמיות המקום, ואז דיקא ישוב מן העפר דיקא לחזר ולחיות בתחית המתים ולשוב לשרשו משם דיקא, להיות נכלל בבחינת למעלה מן המקום, בבחינת (ישעיה כו): "הקיצו ורננו שכני עפר" דיקא. ועקר התקון על־ידי הצדיקים הגדולים, שזכו גם בחייהם לאחז בכסא הכבוד ולהכלל בבחינת מקומו של עולם, וגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם (חולין ז), כי אז דיקא הם נכללים יותר ויותר בבחינת מקומו של עולם, ועל־כן אז דיקא הם ממליצים טוב על ישראל, אשר כל קיומנו עתה על־ידם, כמבאר בזהר הקדוש ( שמות טז), כי על־ידי שנכללים אז בתכלית השלמות בבחינת מקומו של עולם, יכולים על־ידי־ זה לעשות ראש־השנה ולדון את הכל לכף־זכות, לכל אחד ואחד כפי מקומו. ועל־כן הולכים בערב ראש־השנה דיקא על קבריהם הקדושים, כי אז אחר מיתתם הקדושה, אז דיקא הם עושים ראש־השנה בתכלית השלמות יותר ויותר מבחייהם כנ"ל (הלכות אפותיקי, ה', אותיות יג יד): אוצר היראה, חיים מה.