# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2317/17/

בראש־השנה צריכין להעלות האמונה הקדושה, שהיא בחינת מלכות. וזה שצועקין אז מעמק הלב, בחינת "ממעמקים קראתיך" (תהלים קל), בכדי לדלות ולגלות המים עמקים שעל־ידם גדלה האמונה הקדושה; ולשלמות תקוני האמונה הקדושה צריכין תקון המשפט, שהוא על־ידי שמגרשין טפת עשו וישמעאל שלא יעלו אל המח, וזהו עקר העבודה של ראש־השנה, כי הוא יום המשפט ואז צריכין לעסק בתקון המשפט, שהשם יתברך יוציא על־ידי־זה כאור משפטנו. וצריכין להעלות מבחינת "החתים בשרו" וכו' (ויקרא טו) לבחינת "פתוחי חותם קדש לה'" (שמות כח), ואף־על־פי־כן יגרש בחינת טפת עשו וישמעאל (כמבאר בפנים) וזה עבודה גדולה ודקה מאד. על־כן עקר סמיכתנו אז הוא רק על גדולי הצדיקים היודעים לעסק בזה כראוי.

וזה בחינת השלשה ספרים שנפתחין בראש־ השנה (ראש השנה טז): רשעים גמורים - הינו אלו שהם מבחינת טפת עשו וישמעאל, לאלתר למיתה, כי צריכים לרחקם ולגרשם לגמרי, שזה בחינת מיתה עולמית, בכדי שלא יפגמו ויקלקלו את המשפט, חס ושלום. צדיקים גמורים - הם גם הנלוים להצדיקי אמת היושבים על המשפט בראש־השנה כמבאר בפנים, הם נכתבין לאלתר לחיים, כי בודאי יעלו אותם הצדיקי אמת אל הדעת דקדשה לחיי עולם אפלו אם יש בהם פגמים וקלקולים רבים חס ושלום, עם כל זה מאחר שמתגעגעים וחותרים לשוב אל השם יתברך ולהתקרב אל האמת ודבקים ומתקרבים לצדיקי אמת, על־כן גם הם בכלל צדיקים, כי הדבוק לטהור – טהור (, כי זה עקר עסק הצדיקים לקרב הרחוקים וכו', ועליהם נאמר (ישעיה ס): "ועמך כלם צדיקים". בינונים - הם אותם שלא זכו להתקרב עדין לצדיקי אמת, ואף־על־ פי־כן אינם חולקים גם־כן וראויים להתקרב אל הקדשה על־כל־פנים, על־כן הם תלויים ועומדים עד יום־כפור, שאז גמר תקון החותם דקדשה שעוסקין בזה הצדיקים בימים האלו, להעלות מבחינת החתים בשרו וכו' לבחינת חותם דקדשה, ועל־כן אם זוכין נכללין גם הם אז בבחינת החותם דקדשה ונחתמין לחיים (הלכות נזיקין ה', אותיות ט יד יז יח יט): אוצר היראה -מועדים, ראש השנה קצט.