# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2317/2/

כל מי שבא אל הצדיק בתוך כלל הקבוץ הוא גם כן בכלל צדיק, כי באמת "ועמך כלם צדיקים" (ישעיה ס'). כי יש בכל אחד מישראל נקדת האמת שהוא בחינת צדיק, ששם מקור השמחה בחינת שמחו צדיקים בה' (תהלים צז). אך מחמת מרירת הגלות בכלל ובפרט נעלם בחינת צדיק שיש אצל כל אחד. אבל תכף שמתקבצים אל הצדיק שהוא איש אשר רוח בו (במדבר כז), מאיר בחינת נקדת צדיק שיש אצל כל אחד. ועל ידי זה נתרבה השמחה בחינת אור צדיקים ישמח. וזה בחינת מה שאמר יוסף לאחיו (בראשית מה): "ועתה אל תעצבו", כי מאחר שזוכין להתקבץ יחד אל הצדיק האמת בחינת יוסף, בודאי אין להתעצב עוד רק צריכים לשמח הרבה, בחינת "ברבות צדיקים ישמח העם" (משלי כט) (הלכות ברכת הודאה ה',מב): אוצר היראה , צדיק סה.