# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2826/27/

הצדיקים האמתיים הם ממשיכים חלוקא דרבנן {לבוש של החכמים}, ומלבישין האור בכמה דרכים בלבושים נפלאים ונוראים בבחינת ציצית, עד שהיו כל העולם כלו חוזרין למוטב. אך בעוונותינו הרבים יש שעטנז, דהינו העזי פנים שבדור שהם מתלבשין בטלית שאינו שלהם, ונדמה כאלו הם מעטפים בטלית של מצוה בחלוקא דרבנן, אבל באמת לבושיהם הן בחינת 'שעטנז' שהוא מערב מצמר ופשתן. צמר - הוא בחינת רחמים עליונים ששם מתהפכים העונות לזכיות, בחינת "אם יהיו חטאיכם כשנים וכו' כצמר יהיו" (ישעיה א), שזהו בחינת לבושים של הצדיק האמת. אבל הלבושים של העזי פנים הנ"ל מערב בו פשתן - שהוא בחינת קרבן קין שהביא מהפסלת, שזה בחינת שרואה הפסלת והחב של כל אחד. ועל כן לבושיהם הם בחינת "שעטנז צמר ופשתים יחדו" (דברים כב), כי מראים עצמם כאלו מזכים את הרבים שזה בחינת צמר, אבל באמת מהם כל המניעות ומוצאים פסלת וחב בכל הכשרים באמת, והן הן העזי פנים שבדור הרוצים לרחק מדרך האמת לאמתו. וזה בחינת 'שעטנז' אותיות שטן – עז (ע"ח שער ח, פרק ו), הינו עזות דסטרא אחרא שמשם עקר התגברות השטן, והם עומדים כנגד הכשרים למנעם מדרך האמת ומלהתקרב לצדיקי אמת. אך סוף כל סוף השם יתברך יגמר את שלו, כי "אתה מרום לעולם ה'" - ולעולם ידך על העליונה (תהלים צב ורש"י שם) כי מלכותו בכל משלה. כי אף על פי שעזות היא מלכותא בלא תגא {מלכות בלא כתר} (סנהרין צט:), וכל הרוצה לטל את השם נוטל עכשו בעונותינו הרבים, אף על פי כן הוא בלא תגא בלא כתר מלכות, ואף על פי שמתגבר לפי שעה, סוף כל סוף יתבטל מלכותם וממשלתם. אבל מלכותו יתברך נצח ומלכותו יתברך בכל משלה, וכל הצדיקים והכשרים הנלוים אליהם בודאי יתגברו עליהם, וכלם יהיו מכרחים לשוב אליהם, שזה בחינת מה שבקש יעקב אבינו עליו השלום לגלות הקץ ונסתלקה ממנו שכינה, והבין שזה מחמת שבסוף הגלות יתגבר השקר ויתגברו העזי פנים שבדור ויסתירו האמת, ומחמת זה אי אפשר לגלות הקץ. על כן אמר 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', שמורה שהוא יתברך יגמר את שלו כרצונו כי מלכותו בכל משלה. וזה בחינת ציקי קדרה שאמרו רבותינו ז"ל, שמרמז ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (ילקוט שמעוני פרשת ויחי), הינו בחינת קדשות הנפולות שכלם יתעלו על ידי הצדיקי אמת, שמהפכין כל הירידות לעליות גדולות (הלכות מעקה ד', ז ט): אוצר היראה, צדיק רעט.