# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/2826/9/

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַחֲמָן גָּדוֹל מְאֹד, וּמְסַבֵּב בְּכַמָּה סִבּוּבִים לְקָרֵב הַכֹּל אֶת הַתַּכְלִית הַטּוֹב, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקַּח הַבְּחִירָה לְגַמְרֵי מִן הָאָדָם, כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת עוֹמְדִים עַל בְּחִירַת הָאָדָם כַּיָּדוּעַ, עַל כֵּן הוּא מְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד בְּחָכְמָה נִפְלָאָה בְּאֹפֶן שֶׁיְעוֹרֵר אוֹתוֹ אֶל הָאֱמֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה נִשְׁאָר לוֹ אֵיזֶה נִסָּיוֹן וּבְחִירָה. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים נִתְעוֹרֵר הָאָדָם פִּתְאֹם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, זֶה מֵחֲמַת גֹּדֶל הֶאָרַת הִתְעוֹרְרוּת שֶׁבָּא עָלָיו מִלְּמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין זֹאת מִמֶּנּוּ וּמַנִּיחִין אוֹתוֹ עַל בְּחִירָתוֹ, כִּי מֵאַחַר שֶׁטָּעַם קְצָת עֲבוֹדַת ה' רָאוּי לוֹ עַתָּה גַּם כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁבָּא עָלָיו מִלְּמַעְלָה לְהִתְעוֹרֵר עַתָּה מֵעַצְמוֹ. וּמִי שֶׁחָס עַל עַצְמוֹ חוֹזֵר בֶּאֱמֶת אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה. אַךְ מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁלִיךְ הֲבָלָיו, אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַהִתְעוֹרְרוּת וְתַאֲווֹתָיו חוֹזְרִין עָלָיו, אֲזַי הוּא חוֹזֵר אֶל כְּסִילוּת דַּעְתּוֹ וְחָכְמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל, שֶׁהֵם עִקַּר הַכְּסִילוּת, כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה בְּסִפְרֵי קֹדֶשׁ. וּכְמוֹ כֵן הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא גַּם כֵּן רַחֲמָן גָּדוֹל מְאֹד וּמְרַחֵם מְאֹד גַּם עַל הַחוֹלְקִים עָלָיו, וְהָיָה רוֹצֶה לְקָרְבָם אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת, וּכְשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר מְבִינִים קְצָת אֲמִתַּת הָאֱמֶת, אֶלָּא שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם עֲדַיִן לְהִתְקָרֵב מֵחֲמַת הַשִּׁפְלוּת שֶׁל הָאֱמֶת עַכְשָׁו, וּמַמְתִּינִים עַד שֶׁגַּם כָּל הַחֲשׁוּבִים יִתְקָרְבוּ בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פְּחִיתוּת הַכָּבוֹד עַל יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת אֶל הָאֱמֶת כַּנַּ"ל. אֲזַי שׁוֹלֵחַ עֲלֵיהֶם הַצַּדִּיק הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַעְלָה מַה שֶּׁלֹּא זָכוּ לָזֶה עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם כְּלָל, רַק שֶׁהַצַּדִּיק מֵאִיר עֲלֵיהֶם הֶאָרָה גְּדוֹלָה מֵהַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁלּוֹ, וְזוֹכִין לִטְעֹם וְלִרְאוֹת אוֹר גָּדוֹל וְנִפְלָא מֵהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק. רַק אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לִיקַח הַבְּחִירָה מֵהֶם, עַל כֵּן מַשְׁאִיר לָהֶם כֹּחַ כְּלַל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם מִתְּחִלָּה, בִּכְדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ כְּשֶׁתִּסְתַּלֵּק הֶאָרָה הַזֹּאת יִהְיֶה לָהֶם כֹּחַ הַבְּחִירָה כְּבָרִאשׁוֹנָה כַּנַּ"ל. וְכָל זְמַן שֶׁהֶאָרָה הַזֹּאת מְאִירָה עֲלֵיהֶם מִלְּמַעְלָה, אָז מִתְעוֹרְרִין מְאֹד וּמַתְחִילִין לַעֲבֹד אֶת ה' וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהֶאָרָה הַזֹּאת מִסְתַּלֵּק מֵהֶם אָז עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁלָּהֶם.

כִּי מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו אֲזַי מִתְחַזֵּק מְאֹד גַּם אַחַר כָּךְ לַעֲבֹד אֶת ה' בִּבְחִירָתוֹ, וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק וְהַנִּלְוִים אֵלָיו בְּכֹחַ הָרְשִׁימוּ מֵהַהֶאָרָה הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְקָרֵב אֶל ה' בֶּאֱמֶת. אֲבָל שְׁאָר אֲנָשִׁים הַפְּתָאִים אֲזַי תֵּכֶף כְּשֶׁהַהֶאָרָה הַזֹּאת מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם וְהַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת מִתְגַּבְּרִין בָּהֶם, אֲזַי שׁוֹכְחִין אֶת הַכֹּל וְשָׁבִים לְאִוַּלְתָּם וְחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק כְּבָרִאשׁוֹנָה. וַאֲזַי כְּשֶׁרוֹאֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהַצַּדִּיק הִתְיַגֵּעַ עִמָּהֶם כָּל כָּךְ וְהֵם עֲדַיִן עוֹמְדִין בְּמִרְדָּם וְאֵינָם חֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת רַק אַדְרַבָּא כַּנַּ"ל, אֲזַי מַשְׁלִיךְ אוֹתָם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְתַאֲווֹת מָמוֹן, כִּי זֶה עִקַּר מַפֶּלֶת הַשּׂוֹנְאִים וְהַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לקו"מ כג). וְשָׁם כָּלוּ חַיֵּיהֶם בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לְמַלֹּאת תַּאֲוָותָם בְּמָמוֹן לְעוֹלָם. כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּרְוִיחִין בְּיוֹתֵר חָסֵר לָהֶם בְּיוֹתֵר. עַד שֶׁהַמָּמוֹן עוֹקֵר אוֹתָם וּמְכַלֶּה כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם. וְכָל זֶה עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם וְלֹא הָיָה לָהֶם אֱמוּנַת חֲכָמִים וְלֹא רָצוּ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁעַל יָדוֹ עִקַּר תִּקּוּן וְהַכְנָעַת מְרִירוּת תַּאֲוַת מָמוֹן. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל מְשֻׁקָּעִין בְּמָמוֹן, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַמְּקֹרָבִים לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים לְבֵין הַשְּׁאָר, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי רִחוּקוֹ מֵהַצַּדִּיקִים מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עֲלֵיהֶם כְּמוֹ כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר תַּאֲוַת מָמוֹן, עַד שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו וְעוֹקֶרֶת אוֹתוֹ לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְכָל אֶחָד כְּפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ כֵן נִמְתַּק אֶצְלוֹ מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁהִיא תַּאֲוַת מָמוֹן וְזוֹכֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (הלכות שבת ו', יב): אוצר היראה , צדיק עח.