# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/997/17/

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש"י בתהלים לא, יג): הָאֲבֵדָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הָאוֹבֵד כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא): "הָיִיתִי כִּכְלִי אוֹבֵד", כִּי אֵין לְהָאֲבֵדָה דַּעַת לְהָבִין שֶׁנֶּאֶבְדָה מִבַּעֲלָהּ, וְעַל־כֵּן עִקַּר צַעַר הָאֲבֵדָה הִיא רַק לְהָאוֹבְדָהּ. וּכְמוֹ כֵן הַנְּפָשׁוֹת שֶׁלֹּא זָכוּ לְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ אַחַר הַצַּדִּיק כָּרָאוּי, עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק חַס וְשָׁלוֹם, אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הֵם כַּאֲבוּדִים וּשְׁכוּחִים וְאֵין לָהֶם דַּעַת לְהָבִין צַעַר אִבּוּדָם, רַק הַצַּדִּיק הָאוֹבֵד הוּא מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב הָאֲבֵדָה, כִּי הוּא יוֹדֵעַ הָרַחֲמָנוּת שֶׁעֲלֵיהֶם, וְעַל זֶה צוֹעֵק הַנָּבִיא (ישעיה נז): "הַצַּדִּיק אָבַד", אָבַד דַּיְקָא "וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב" וְכוּ'. וְאִם תֹּאמְרוּ: מַה נַּפְקָא מִינָה {מַה יֵצֵא מִזֶּה} בְּאִם נָשִׂים עַל לֵב, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הַצַּדִּיק מֵת וְנִסְתַּלֵּק וּמַה דְּהָוָה הָוָה {וּמַה שֶׁהָיָה – הָיָה}? וְעַל זֶה סִיֵּם (שם): "בְּאֵין מֵבִין כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק", הַיְנוּ עִקַּר אֲסִיפַת הַצַּדִּיק וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ מִסִּטְרָא דִּידָן {מִצִּדֵּנוּ{ ,הוּא רַק מִפְּנֵי הָרָעָה שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם אֱמוּנָה כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, הַיְנוּ עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאָנוּ מִתְרַשְּׁלִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר הָרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַל יְדֵי זֶה נֶחְשָׁב חַס וְשָׁלוֹם כְּאִלּוּ מֵת וְנִסְתַּלֵּק מִסִּטְרָא דִּילָן {מֵהַצַּד שֶׁלָּנוּ}. אֲבָל כְּשֶׁנַּחֲזֹר וְנִתְעוֹרֵר לְבַקֵּשׁ אַחֲרָיו כָּרָאוּי, אֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִסְתַּלֵּק, הוּא נֶחְשָׁב חַי מַמָּשׁ, כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת נִקְרָאִים חַיִּים תָּמִיד כַּנַּ"ל (שם אות יד): אוצר היראה, צדיק רו.