# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/997/3/

יש טועים הרבה וסוברים בדעתם כאלו התורה הולכת בירושה וכו' כידוע לבקיאים קצת בהנהגת העולם עתה, ורבותינו ז"ל אמרו בהפך: כתר שם טוב מנח כל הרוצה יבא ויטל (יומא עב) . וכתיב (יחזקאל יח): "אב לא ישא בעון הבן וכו". וכמו שראינו בכל הדורות שהיו צדיקים הרבה והיו להם בנים רשעים. וכן רשעים הרבה שהיו להם בנים צדיקים וכמאמר רבותינו ז"ל (אבות ב'): 'שאינה ירשה לך'. וכמו שראינו אצל מלכי בית דוד שהיה אחז רשע גדול והיה בן יותם הצדיק, ומהרשע הזה יצא דיקא צדיק גדול ונורא -חזקיהו המלך. וכן מחזקיהו נולדו מנשה ואמון שהיו רשעים, ומהם יצא יאשיהו הצדיק ש"כמוהו לא היה אשר שב אל ה' וכו" (מלכים ב', כג), וסוף כל סוף יצא מהם משיח צדקנו שכל הגאלה תהיה על ידו. וכל זה מחמת כי גם הרשעים הגדולים אין להם כח אלא לעקר את עצמם מהדעת דקדשה. אבל שרש נקדת הדעת דקדשה המשרש בישראל מירשת אבותינו הקדושים זה נשאר קים ועומד לעד ולנצח נצחים, עד שאחר כך מתלבשת הקדשה הזאת ויוצאת על ידי זרע הילודים שנולדים מהרשעים אלו בעצמן, עד שעל ידי זה קדשת הדעת דקדשה לא יפסק לעולם ויהיה נמשך מדור לדור עד הסוף. ובענין זה יש דברים נפלאים הרבה. אך כלל הדברים כי הבחירה חפשית לבן הרשע ולבן הצדיק, ואם לא יטיב מעשיו ויסמך על זכות אבותיו או זכות בניו, מכל שכן כשיחלק על ידי זה על הצדיק האמת אוי לו ולנשמתו. וזה היה פגם קרח כמאמר רבותינו ז"ל (במדבר רבה יח), ואם ייטיב מעשיו - אשרי לו (הל' נט"י לסעודה ו'. סז, סח, סט): אוצר היראה , צדיק לג.