# לד

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/518/997/34/

עקר הבקשה שצריך כל אחד לבקש הוא שיזכה להכלל בהישיבה הקדושה של צדיקי אמת שעוסקים שם בהלמוד הקדוש של אמונה, וזה בחינת "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי" (תהלים כז), כי שם עקר בית ה' כמבאר בפנים. וצריכין לכתת רגליו מעיר לעיר ומדוך לדוך {מקום למקום} ולישב בסכות ואהלים, ולחפש ולבקש ולדרש כל כך עד שיזכה לבא להישיבה הקדושה הנ"ל, שעוסקין שם בלמוד האמת להמשיך אמונה הקדושה בלב כל אחד ואחד, שזה עקר כלל כל התורה הקדושה, כמו שנאמר (תהלים קיט): "כל מצוותיך אמונה". וגם הצדיק האמת שהוא הרבי האמתי שהוא הראש ישיבה, מעצם אהבתו את ישראל אינו יכול לישב גם כן בקביעות בבית ישיבתו, רק הוא מכתת רגליו ומטלטל עצמו בדרכים לפעמים, בכדי לקבץ ולאסף את הנאמני ארץ לשבת עמו, אותם שאין ביכלתם לבא אל ביתו. וגם יש שאין יודעין ממנו כלל, וגם הם מתגעגעים וחותרים ומבקשים את ה' ומשתוקקים לזכות לאמונתו הקדושה בשלמות, והצדיק האמת צופה וסוכה ומסתכל מרחוק עליהם, ובעבורם הוא מכתת רגליו, כדי לעורר הנפשות ולהודיעם אמתת למודו הקדוש, כדי שיתקרבו כלם אל האמת והאמונה, בבחינת "עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי" (שם קא). ועל ידי שהם מטלטלים עצמם לבקש את הישיבה הקדושה, וגם הצדיק ראש הישיבה והנלוים אליו מטלטלים גם כן להסתכל על המתגעגעים לזה, על ידי זה זוכים להתועד יחד ואז נכללין גם הם בכלל הישיבה הקדושה: שם, רעד.