# סו

> מקור: https://rabenu.app/books/hatzaddik/872/66/

תקון למקרה לילה רחמנא לצלן, לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו חס ושלום, כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה, וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ''ה, שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה, אל''ף למ''ד אל''ף למ''ד ה''י יו''ד מ''ם, שעל-ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה לילית שגימטריא שלה ת''פ, ועם החמש אותיות תפ''ה (כמנין תהלים) שהיא הממנה על זה, ומה שצריכין לומר עשרה קפיטל תהלים דוקא עין פנים, ואלו הן, מכתם לדוד ט''ז, לדוד משכיל ל''ב, אשרי משכיל אל דל מ''א, כאיל תערג מ''ב, למנצח אל תשחת נ''ט, למנצח על ידותון ע''ז, תפלה למשה צ', הודו לה' קראו ק''ה, על נהרות בבל קל''ז, הללויה הללו אל בקדשו ק''נ, והם תקון גדול מאד לזה, ומי שזוכה לאמרם באותו היום אין צריך לפחד עוד כלל מפגם הנורא הזה כי בודאי נתתקן על-ידי-זה: תורה רה.

כל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם. וההמתקה הוא על-ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים, על כן צריך לשמר את הדבור מאד ולבלי לדבר דבורים רעים ובפרט לשון הרע חס ושלום, מכל שכן וכל שכן שצריך לשמר מאד מלדבר חס ושלום על צדיק הדור כדי שלא יתגברו הדינים חס ושלום. ועל-ידי אלו הדבורים רעים יכולים לגרם שיפל הצדיק הדור ממדרגתו חס ושלום, כשאינו בעל כח גדול להמתיק אלו הגבורות הקשות, או שיסתלק חס ושלום על-ידי-זה, ואז על-ידי הסתלקותו, נשמתו ממתקת אלו הגבורות הנ''ל: תורה רו.

מה שהעולם נוסעים על ראש-השנה לצדיקים, כי עקר המתקת הדינים אינו אלא על-ידי קדשת וטהרת המחשבות, ואי אפשר לטהר ולקדש המחשבה אלא על-ידי התקשרות לצדיקים, וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה, וצריך לטהר המחשבות כדי להמתיקם, ובשביל זה נוסעין לצדיקים כדי לזכות לקדשת המחשבה ולהמתיק הדינים: תורה ריא.

לפעמים יכול להיות שלא ימלאו בקשת הצדיק כי זמנין דשמע וזמנין דלא וכו' (זהר וירא ק''ה: ) אבל יש צדיק שיכול לגזר ולומר אני אומר שיהיה כן: תורה רכג.

אפלו הרחוקים מן הצדיק מקבלים חיות והארה ממנו: תורה רכד.

כל ההשפעות הם באים רק מהצדיק האמת, ועל כן מי שהוא רחוק מהצדיק אז בא לו בקשי גדול השפע שלו עד שיש אפלו כשממשיך איזה עשירות הוא מת על-ידי-זה, ולפעמים גם העשירות נאבד ואינו נשאר אפלו לבניו, וכל זה מחמת התרחקותו מהצדיק. ומה שאנו רואים לפעמים שאדם מתקרב להצדיק האמת ואובד העשירות, זה מחמת שהוא רואה דבר יקר מאד הינו אור הצדיק שהוא יקר מפז ומפנינים, ואף-על-גב דאיהו לא חזי מזלה חזי, ואז משליך המזל העשירות כלאחר יד מכל-שכן כשזוכה להרגיש גם בעצמו שההתקרבות להצדיק הוא יקר מכל העשירות שבעולם, בודאי אינו משגיח כלל על ממון ואינו רוצה בעשירות כלל: תורה רמ.

על-ידי ספורי מעשיות מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד, וכמה צדיקים גדולים ונוראים מאד ספרו שעקר התעוררות שלהם להשם יתברך היה על-ידי ספורי מעשיות מצדיקים, שזה הבעיר לבם להשם יתברך עד שיגעו בעבודתו וזכו למה שזכו, אשרי להם: תורה רמח.

כשאדם מאמין בהצדיק בלי שום דעת אפשר לו לפל מהאמונה, אבל אם יש לו גם דעת להבין בדעתו גדלת הצדיק אי אפשר לו לפל: תורה רנה.

על-ידי שעושה ועובד הרבה את ה' זוכה לעזות דקדשה לדבר עם הרב והצדיק, ועל-ידי שהוא מדבר עמו על-ידי-זה נתעורר ביותר לעבד את ה', נמצא שזה תלוי בזה וכן יש כמה דברים בענין עבודת השם שתלויים זה בזה ואין יודעין מהיכן ההתחלה כי כל אחד מתחיל מחברו: תורה רעא.

יש צדיק שהוא גדול במעלה כל-כך עד שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, רק אותו לבדו יתברך בחינת: ''בקנאו את קנאתי'' (במדבר כ''ה יא): תורה רעח.

יש אומרים תורה שהיא למטה רחבה מאד שמרחיבין הדבר ומגדילין אותה מאד, אבל למעלה היא קצרה מאד כי למעלה בקדשה לא נשאר ממנה רק איזה ניצוץ בעלמא. אבל יש להפוך כי הצדיקים אמתיים אומרים תורה שהיא למטה נראה קצרה אבל למעלה היא רחבה וגדולה מאד מאד, אשרי להם: תורה רעט, א.

כשטועמין טעם הטוב של הצדיק האמת, אז אפלו בעת ההתרחקות שהוא בחינת לילה וחשך הינו שנמנע אחר-כך ואינו מתקרב אף-על-פי-כן תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצל הצדיק האמת: תורה רפה.

העצה על זה לקשר עצמו עם כל נשמות ישראל. והנה כל נשמות ישראל נחלקים תחת כל מנהיגי הדור כי כל מנהיג הדור יש לו כמה נשמות פרטיות השיכים לחלקו. ועל כן צריך לקשר עצמו עם כל מנהיגי הדור ועל-ידי-זה הוא ממילא מקשר עם כל פרטי נשמות ישראל. ועל-ידי-זה ינצל מקנאת המלאכים ותתקים ממשלתו עליהם (אמר המעתיק מזה נראה כי אין להמלאכים כח להלחם רק עם נשמה אחת מישראל, אבל עם כלליות נשמות ישראל אשר כל העולם נברא בשבילם כנודע אין להם כח כלל להלחם): קיצור ליקוטי מוהרן תנינא - תורה א, ב.

על-ידי רבי אמתי עם תלמידים נתתקן גם כן כל התקונים הנ''ל דהינו תקון האמונה. כי האמונה הוא בחינת ''ארץ נושבת'', הפוך ''ארץ לא זרועה'' שהוא בחינת פגם האמונה שמקלקל סדר הזרעים כנ''ל, והרב האמת הוא משגיח על כל חלקי האמונה של כל אחד ואחד לקבצם ולהעלותם. ועל כן נקרא למוד הרב עם התלמידים ישיבה על שם קבוץ חלקי האמונה שהוא בחינת ''ארץ נושבת''. גם נתתקן על ידם תקון הברית שהוא תקון המחין ותקון השנה שתהיה בקדשה ובטהרה שעל-ידי-זה נצולין מטמאת מקרה, הן על-ידי המאכלים והן על-ידי רבנים שאינם כשרים כנ''ל. גם כל החמשה חושים של המח נתתקנים על-ידי שבאים לצדיק שהוא רבי אמתי. כי על-ידי הראיה בעצמה שרואין את הרב נתתקן חוש הראיה, כי הראיה בעצמה שרואים את הרב הוא דבר גדול. ועל-ידי ששומעין המוסר של הרב על-ידי-זה מתקנין חוש השמיעה, ועל-ידי הטרחות והיגיעות שיש לכל אחד כדי לנסע ולבוא אל הרב, כי אי אפשר לבוא אל הרב ולקבל ולינק מחכמתו הקדושה כי אם על-ידי טרחות ויגיעות ועל-ידי-זה מתקנים חוש הריח. ועל-ידי שזוכין לטעם ולהרגיש טעם אמרי נעם של הרב על-ידי-זה נתתקן חוש הטעם, ועל-ידי ההוצאות שיש לכל אחד שמוציא את ממונו ויגיע כפו כדי לבוא להרב, על-ידי-זה נתתקן חוש המשוש. ועקר זמן הקבוץ להרב האמת הוא בראש השנה שאז הוא תקון של כל החמשה חושים הנ''ל ואז נתתקנים כל התקונים הנ''ל בתקונים נפלאים. כי תקון החמשה חושים שעל-ידי הרב עם התלמידים ותקון החמשה חושים שעל-ידי ראש השנה מאירים ומחזקים זה את זה: שם ה', טז.

מי שהוא רחמן הוא יכול להיות מנהיג ישראל. ועקר הרחמנות הוא כשישראל עם קדוש נופלין חס ושלום בעוונות רחמנא לצלן. כי זהו הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות. כי כל היסורים הקשים שבעולם אינם נחשבים כלל כנגד המשאוי הכבד של עוונות חס ושלום. כי ישראל עם קדוש, לפי גדל קדשתם משרשם וגדל רוחניותם ודקותם אינם יכולים לשא עליהם כלל המשאוי הכבד של עוונות אפלו יום אחד. והמנהיג האמת הוא רחמן מאד ומרחם על ישראל עם קדוש להוציאם מעוונות. ובאמת מהיכן באים לעוונות הוא רק על-ידי שאין להאדם דעת שיש אלהים שליט בארץ. כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות'. ועל כן כל רחמנות המנהיג האמת על ישראל הוא להכניס בהם דעת ויראת שמים כדי להוציאם מעוונות רחמנא לצלן. והוא הוא העוסק בישובו של עולם שיהיה העולם מישב מבני אדם הינו בני דעה. כי עקר האדם הוא הדעת ומי שאין לו דעת אינו מן הישוב ואינו מכנה בשם אדם כלל רק הוא בחינת חיה בדמות אדם: שם ז, א.

החכם והצדיק שזוכה לאלו המקיפים הנ''ל צריך שיוכל ללמד עם דרי מעלה ועם דרי מטה הינו להראות להגבהים במעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו יתברך בחינת מה חמית מה פשפשת וכו' ולהפוך לדרי מטה שהם המנחים בעוונותיהם בתוך הארץ ממש בתכלית הירידה צריך להראות להם, שעדין ה' עמם ואצלם וקרוב להם ולחזקם ולאמצם שלא יתיאשו חס ושלום בשום אפן בעולם כלל. והצדיק האמת אינו נקרא בשם צדיק כי אם כשיש לו הכח הזה ללמד עם דרי מעלה ודרי מטה כנ''ל. גם לכוללם יחד להראות להדרי מטה גם מהלמוד של דרי מעלה וכן להראות להדרי מעלה גם מהלמוד של דרי מטה ולקים כלם בגדל כחו כדי שיהיה להם יראה (עין פנים): שם, ז.

כל מנהיג אמתי שבכל דור יש לו בחינת רוח נבואה. וגם עכשו שבטל הנבואה ואין לו נבואה ממש. אף-על-פי-כן בהכרח שיהיה לו רוח אחרת דקדשה מה שאין לשאר אנשים שהוא בחינת רוח הקדש רוח נבואה. ועל-ידי בחינת רוח נבואה של הצדיק המנהיג האמת על-ידי-זה עקר ברור המדמה שעל-ידי-זה עקר שלמות האמונה הקדושה, כי עקר שלמות האמונה הוא כפי ברור המדמה, על כן צריך כל אחד לחפש מאד אחרי מנהיג אמתי להתקרב אליו כדי לזכות לאמונה שלמה. דהינו להאמין בחדוש העולם. שהשם יתברך ברא את עולמו יש מאין המחלט. כי חדוש העולם אי אפשר להבין בשום שכל רק באמונה. שזוכין על-ידי צדיק האמת כנ''ל. ואל תדמה בנפשך שבנקל יכול אתה לזכות לזה להתקרב למנהיג אמתי. כי באמת צריכין לחפש ולבקש מאד אחריו. ולבקש מאד מהשם יתברך שיזכה למצא מנהיג אמתי שיזכה לאמונה שלמה על ידו, כי יש מנהיגים של שקר. וכשמתקרבים אליהם אז אדרבא באים לאמונות כזביות. על כן צריכין לחפש מאד אחר מנהיג אמתי כנ''ל כדי שיזכה לאמונה שלמה על ידו שהוא עקר הכל וכל העולם תלוי בזה. ועל-ידי-זה יזכה לחדוש העולם שלעתיד. עד שיזכה להנגון והשיר שיתער לעתיד כשיחדש השם יתברך את עולמו. שהוא הנגון שיתנגן על ע''ב (שבעים ושנים) נימין. שמשם גדלים כל הריחות טובות וכל היראות. שזה הנגון הוא עקר קבול שכר של הצדיקים לעתיד לבוא. אשרי הזוכה לזה: תורה ח, ו.

על-ידי התקרבות לצדיק האמת נפסק זהמת הנחש. ולהפוך על-ידי מנהיג של שקר מתגבר הזהמא חס ושלום: שם, ז.

בראש השנה צריכין להכריח את עצמו להתפלל בכח גדול ביותר. ולקשר תפלתו להצדיק האמת שהוא בעל כח גדול שיכול להתפלל תפלה בבחינת דין כמו שצריכין להתפלל בראש-השנה. ועל-ידי-זה זוכין להוציא מהסטרא אחרא כל החיות שבלעה מקדשת ישראל. כי על-ידי התפלה של הבעל כח הנ''ל מכרחת להקיא ולהוציא מקרבה כל התפלות והרחמנות והדעת דקדשה שבלעה. ועל-ידי-זה זוכין שיתרבה כבודו יתברך על-ידי גרים שמתגירין. ועל-ידי-זה זוכין להתפשטות הנבואה, ולהאמונה הקדושה ושיתבטלו אמונות כזביות. וזוכין על-ידי-זה לחדוש העולם שלעתיד שהוא בחינת בטול הטבע. שיתנהג העולם בבחינת קדשת ארץ ישראל על-ידי השגחה ונפלאות לבד. ועל-ידי-זה זוכין לקול השיר והנגון שיתער לעתיד שהוא עקר תענוג עולם הבא: של שקר מתגבר הזהמא חס ושלום: שם, ט.

הצדיקים מנהיגי הדור האמתיים הם בחינת רוח, כמו שכתוב (במדבר כ''ז יח): ''איש אשר רוח בו'', שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד. וישראל הם בחינת לב, כי הם לבא דכל עלמא (זהר הקדוש פנחס רכ''א:) וצריכין מנהיגי הדור לנשב בבחינת רוחם (ועין 'לקוטי מוהר''ן' ח''א סימן ח) על כל אחד מישראל לנפח מהם העפרוריות. דהינו מרה שחורה ועצבות שנופל עליהם חס ושלום. שעל-ידי-זה אינו יכול האיש הישראלי שהוא בחינת לב לדלק ולבער להשם יתברך ועל-ידי-זה הצדיקים האמתיים מלהיבים לבבות ישראל להשם יתברך: תורה ט, א.

מחמת שנמצאים צדיקים אמתיים הגדולים במעלה מאד והם דרכם לדבר גדולות נפלאות, כי הם באמת יכולים לעשות גדולות ולעבד ה' בכל דבר שבעולם אפלו באכילה ושתיה וכיוצא. ויש צדיקים שיכולין לעשות פדיון על-ידי אכילתם. ומחמת שיש צדיקים כאלו על כן נמצאים גם כן שקרנים שמתפארין גם כן בגדולות ונפלאות כאלו. ויש שהם מנהיגי הדור ומטעים את העולם כאלו אין שום דבר נמנע מהם והכל בידם. וכל זה הוא מחמת שיש צדיקים אמתיים שיש להם באמת זה הכח, על כן הם מתדמים אליהם כקוף בפני אדם והם נקראים נביאי השקר. אבל באמת הם עושים טובה להצדיקי אמת. כי יש שנותנים צדקה והם רשעים ונואפים והצדקה שלהם היא מזקת להצדיק האמת. ועל כן הוא טובה מה שנמצאים השקרנים הנ''ל שעל-ידי-זה הרשעים הנ''ל פונים אליהם בצדקתם. כי השם יתברך מכשיל את הרשעים שיתנו הצדקה שלהם להשקרנים הנ''ל ועל-ידי-זה נצול הצדיק האמת מהצדקה שלהם: תורה טו.

עקר הדבר שצריך הצדיק להאיר בתלמידיו הוא להגדיל דעתם ולהוציאם ממחין דקטנות למחין דגדלות, ולפעמים הוא מאיר בהם על-ידי הארת פנים ונחמות שמנחם אותם ומאיר להם פניו בפנים שחקות. ולפעמים אינם יכולים לקבל אורו על-ידי-זה ואז צריך להאיר בהם על-ידי יסורין. שצריך ליסרם ולבזותם כדי לבטל אותם בכדי שיוכלו לקבל אורו. בבחינת אעא דלא דלק מבטשין לה: תורה לח.

אל יבהלוך רעיוניך כשקשה לך איזה קשיות על הצדיקים האמתיים. כי הצדיקים מתדמים ליוצרם וכמו שקשה קשיות על הנהגות השם יתברך כן בהכרח שיהיה קשה קשיות על הצדיקים. ובענין הקשיות שקשה על הנהגות השם יתברך. דע כי מעצם רוממותו יתברך אי אפשר להשיג השגתו ואם היה הנהגתו חס ושלום כפי חיוב דעתנו אם כן היה חס ושלום דעתו כדעתנו. ואם כן כך יפה ונאה להבורא יתברך שיהיה מרומם ונשא מדעתנו: תורה נב.

הצדיק הוא מכרח לעשות תשובה בעד כל ישראל. כי כל הענשים שהשם יתברך מעניש את האדם כמו שהם נוגעים להשם יתברך, כי בכל צרתם לו צר כמו כן נוגעים להצדיק גם כן. כי כל הארבעה יסודות שנתהוה מהם האדם נמשכין מיסוד הפשוט שהוא בחינת הצדיק בחינת ''וצדיק יסוד עולם''. ועל כן ''גם ענוש לצדיק לא טוב'' כי כשהוא מעניש את אחד נוגע להצדיק בעצמו. ועל כן כל המקרבים להצדיק ביותר תשובתם בנקל יותר. כי הצדיק עושה תשובה בעדם: תורה סו, א.

הצדיק האמת הוא הפאר והיפי והחן של כל העולם כלו והוא הבעל הבית של כל העולם כלו. והוא בחינת הבעל הבית של בית המקדש. כי הוא מאיר לבית המקדש ולכל העולם כלו. כי הוא האור והפאר והיפי והחן של כל העולם. וכשזה הצדיק נתפרסם ונתגדל שמו בעולם על-ידי-זה נתגדל שמו יתברך. וכל מה שמתגדל ומתפאר שמו יותר מתגדל ומתפאר שם השם יתברך ביותר. וכל מי שנכלל בזה השם האמת שהוא הפאר והחן האמת של כל העולם כנ''ל דהינו שמתקרב אליו ונכלל בשמו על-ידי-זה נפתחין עיניו ומתחיל להסתכל על עצמו על כל המדות איך הוא אוחז בהם. ולשוב בתשובה על כל המדות רעות שפגם בהם. וזוכה להסתכל בגדלת הבורא יתברך ולהסתכל בתקון העולם וזוכה שימשיך עליו מחין קדושים וטהורים מהשם הקדוש הזה של הצדיק האמת: תורה סז, א.

עקר שלמות הצדיק הוא שיוכל להראות למי שהוא למעלה ונדמה לו שהוא במדרגה עליונה יהיה מראה לו שהוא ההפוך. וכן למי שהוא למטה במדרגה התחתונה יהיה מראה לו שעדין לא אבדה תקותו וגם משם יוכל לדבק עצמו אליו יתברך לשוב אליו כי אין שום יאוש בעולם כלל (עין לעיל סימן ז), וכבר דברנו מזה כשאדם רואה שהוא רחוק מאד מהשם יתברך ראוי לו להחיות עצמו בזה בעצמו שיודע על כל פנים רחוקו. כי מקדם היה מרחק כל-כך עד שלא היה יודע כלל שהוא רחוק ומאחר שעל כל פנים יודע רחוקו זהו בעצמו הוא התקרבות. ובזה בעצמו ראוי לו להחיות עצמו ולשוב אל השם: תורה סח.

המנהיג האמת של הדור שזוכין על ידו לכל התקונים הנ''ל הוא צריך שיהיה פרוש וקדוש מאד. בקדשה ופרישות גדולה מתאות משגל. ואז הוא ראוי להיות מנהיג ישראל. שעל-ידי הסתכלותו לבד שיסתכל בישראל יתנוצץ מחם. ויחלק להם גדלה כראוי להם. ויזכו לחדושין דאוריתא ולבושה ולתשובה ולשפלות הנ''ל שהוא בחינת חיים הנצחיים של עולם הבא. וגם נמשך על ידו על כל אחד ואחד גם כן קדשה ופרישות מתאוה זאת. אבל כשאין לישראל חס ושלום מנהיג כזה אז כל העולם מבלבל וכל הרוצה לטל את השם נוטל: תורה עב, ו.

כלל הדבר כשבא להצדיק ושמע מפיו תורה ונמשך עליו בושה. ומתחיל להרגיש שפלותו. זה סימן שהיה אצל צדיק אמתי. אבל מי שהוא בא לאיזה מפרסם ושומע מפיו תורה ובא עליו גדלות על-ידי-זה וכו' (ההפך מובן ממילא): שם, ז.

ואפלו מי שנפל חס ושלום מאד ומנח בשאול תחתיות חס ושלום אף-על-פי-כן יש לו תקוה גדולה על-ידי הצדיק הגדול האמתי, כי על ידו יכולין הכל לקבל חיות מהקדשה בכל מקום שהם. על כן באמת אין שום יאוש בעולם (קיין יאוש איז גאר ניט פאר האנדין), ואיך שהוא אפלו אם נפל למקום שנפל רחמנא לצלן מאחר שמחזק עצמו במה שהוא. עדין יש לו תקוה לחזר ולשוב אליו יתברך. והעקר הוא ''מבטן שאול שועתי''. כי גם צעקה משאול תחתית אינה נאבדת לעולם. ויצעק לפני השם יתברך תמיד יהיה איך שיהיה עד ישקיף וירא ה' משמים: תורה עח, ב.

וצריכין לבקש מאד מהשם יתברך לזכות להתקרב להצדיק האמת. כי אשרי למי שזוכה להתקרב אליו בעודו בחיים חיותו. אשרי לו אשרי חלקו. והבעל דבר שם לבו על-זה מאד לבלבל את העולם. כי ישראל הם עכשו קרובים אל הקץ מאד. ויש להם עכשו כסופין וגעגועים גדולים להשם יתברך אשר לא היה כזאת בימי קדם. ולכן הערים הבעל דבר והקים בעולם מפרסמים הרבה של שקר. וגם בין הצדיקים האמתיים הכניס מחלקת עד שאין אחד יודע היכן האמת. על כן צריכין לבקש מאד מהשם יתברך לזכות להתקרב להצדיק האמת: שם, ד.

על-ידי התקשרות לצדיקים אמתיים על-ידי-זה זוכין לתשובה שלמה. ולכפרת עוון. ולהמתיק ולבטל כל הדינים. ונעשה על-ידי-זה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה: תורה צא.

תקון גדול למקרה לילה חס ושלום. לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום. ואלו הן: טז. מכתם לדוד. לב. לדוד משכיל. מא. אשרי משכיל אל דל. מב. כאיל תערג נט. למנצח אל תשחת. עז. למנצח על ידותון. צ. תפלה למשה. קה. הודו לה' קראו בשמו. קלז. על נהרות בבל. קנ. הללו אל בקדשו. ומי שזוכה לאמרם באותו היום אין צריך לפחד עוד מפגם הנורא של המקרה חס ושלום כי בודאי יתתקן על ידי זה. ובזכות תקון חטא זה יבוא משיח צדקנו לקבץ נפוצותינו במהרה בימינו אמן: תורה צב.