# א

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/1-2/

מי שרוצה לזכות לתשובה יהיה רגיל באמירת תהלים. כי אמירת תהלים מסגל לתשובה. כי יש נו"ן (חמשים) שערי תשובה. ארבעים ותשעה שערים יכול כל אדם לכנס בהם ולהשיגם, אך שער החמשים הוא בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו כביכול. כי גם אצלו יתברך מצינו בחינת תשובה, כמו שכתוב (מלאכי ג'): "שובו אלי ואשובה אליכם". ואלו הארבעים ותשעה שערי תשובה הם בחינת ארבעים ותשע אותיות שיש בשמות שנים עשר שבטי יה. כי כל שער ושער יש לו אות מארבעים ותשע אותיות השבטים.

והנה הכל חפצים ליראה את שמך, ואף־על־פי־כן לאו כל אדם זוכה לעשות תשובה. כי יש אחד שאין לו התעוררות כלל לתשובה, ואפלו מי שיש לו התעוררות לתשובה, אינו זוכה להגיע אל האות והשער של תשובה השיך לו. ואפלו אם מגיע לשם יוכל להיות שהשער של תשובה סגור. ומחמת כל זה אין האדם זוכה לתשובה. ועל־ידי אמירת תהלים, אפלו מי שאין לו שום התעוררות לתשובה הוא מתעורר לעשות תשובה. וגם זוכה על־ידי תהלים להגיע אל השער והאות השיך לו. ולפתח השער הנמצא שזוכה על־ידי תהלים לעשות תשובה. וזה בחינת (שמואל־ב כ"ג) "נאם הגבר הקם על" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (מועד קטן ט"ז:) שהקים עלה של תשובה, ונעים זמירות ישראל. כי על־ידי בחינת נעים זמירות ישראל, דהינו ספר תהלים שיסד, על־ידי־זה הוקם עלה של תשובה, כי על־ידי תהלים זוכה לתשובה כנזכר לעיל. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (עבודה־זרה ד:) לא היה דוד ראוי לאותו מעשה אלא כדי להורות תשובה ליחיד וכו'. נמצא שעקר הוראת התשובה על־ידי דוד המלך הוא ספר תהלים, שאמרו בהתעוררות גדול מאד וברוח הקדש, עד שכל אחד ואחד כפי מה שהוא יכול למצא את עצמו בתוך ספר תהלים ולזכות לתשובה על־ידי אמירת תהלים כנזכר לעיל.

ועקר הזדככות שנים עשר שבטי יה, שהם ארבעים ותשע אותיות, שהם בחינת ארבעים ותשעה שערי תשובה, היה במצרים. שהוא בחינת מצר הגרון, שהוא בחינת תשובה עלאה (כמובא בכתבי האר"י זכרונו לברכה, ועין שם והבן היטב) ועל כן אחר שנזדככו שם במצרים וזכו לצאת משם, ספרו ארבעים ותשעה ימי הספירה, שהם כנגד ארבעים ותשע אותיות הנ"ל, שהם ארבעים ותשעה שערי תשובה. וביום החמשים אז: וירד השם על הר סיני (שמות י"ט), זה בחינת ואשובה אליכם. בחינת התשובה של השם יתברך בעצמו כביכול, בחינת שער החמישים כנזכר לעיל.

וזהו "ואלה שמות בני ישראל הבאים" - סופי תבות הם אותיות "תהלים", "מצרימה את יעקב איש וביתו" - סופי תבות הם אותיות "תשובה", כי על־ידי תהלים זוכה לתשובה, שהוא בחינת שמות בני ישראל הבאים מצרימה וכו'. כי ארבעים ותשעה שערי תשובה הם בחינת ארבעים ותשע אותיות שיש בשמות בני ישראל הבאים מצרימה להזדכך שם כנזכר לעיל.

וזה שאנו רואין שבימי תשובה, דהינו באלול ועשרת ימי תשובה, כל ישראל עוסקין אז באמירת תהלים, כי אמירת תהלים מסגל לתשובה כנ"ל. ועל כן הוא דבר גדול מאד לעסק תמיד באמירת תהלים, כי תהלים היא התעוררות גדול מאד מאד להשם יתברך, אשרי שיאחז בו: ליקוטי מוהר"ן תנינא, סימן ע"ג.

אמר המעתיק, עין ב"לקוטי עצות" אות תשובה סימן ל"ב, שכתוב שם הענין הזה בקצרה בזו הלשון: ויש שאינו יודע להגיע אל השער השיך לו, שדרך שם דוקא צריך לשוב להשם יתברך וכו', ועל־ידי אמירת תהלים יזכה וכו' ולבוא להשער של תשובה השיך לנשמתו וכו', עין שם והנראה מדבריו הקדושים שם כי הארבעים ותשעה שערים הנ"ל הם בחינת ארבעים ותשעה דרכים לתשובה. כי כל אדם לפי שרש נשמתו יש לו דרך מיחד ועבודה מיחדת שצריך לו לילך דיקא באותו הדרך, ועל־ידי־זה יזכה לשוב להשם יתברך וכמובן בהתורה "אנכי" (לקוטי מוהר"ן, חלק א' סימן ד') על מאמר חכמינו זכרונם לברכה: ואינו יודע באיזה דרך הוא מהלך, עין שם. ולאו כל אדם זוכה למצא דרכו המיחד לו לפי שרש נשמתו לשוב בו להשם יתברך, ועל זה צעק דוד המלך, עליו השלום: "במה יזכה נער את ארחו (דיקא) לשמר כדבריך", וגלה לנו אדוננו מורנו ורבנו הקדוש, זכר צדיק לברכה, שעל־ידי אמירת תהלים ישפיע לו השם יתברך חכמה ובינה ודעת להשיג מעצמו דרכו המיחד לו דיקא לפי שרש נשמתו מה לעשות בזה העולם, עד שיזכה על־ידי־זה לתשובה שלמה, ועין לקמן בסימן ע"ה: