# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/16-2/

מענין אמירת תהלים דבר עם אחד ואמר לו, שעקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו. ופרש לו רבנו זכרונו לברכה קצת. כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום, שיצילהו השם יתברך מהם, הכל צריכין לפרש על עצמו, על מלחמות היצר הרע וחילותיו עמו (וכמבאר מזה לעיל בסימן ט'). ושאל האיש אותו זכרונו לברכה, איך יפרש לעצמו בהפסוקים שדוד המלך עליו השלום, משבח את עצמו, כגון: שמרה נפשי כי חסיד אני, וכיוצא בזה. השיב לו: גם זה צריכין לפרש על עצמו. כי צריכין לדון את עצמו לכף זכות, ולמצא בעצמו איזה זכות ונקדה טובה, שבזה הוא בחינת חסיד וכיוצא. ואמר לו רבנו זכרונו לברכה, הלא אצל יהושפט כתיב (דברי־הימים ב' י"ז): ויגבה לבו בדרכי ה'. שבדרכי השם ועבודתו יתברך הגביה לבו קצת. עוד אמר לו רבנו זכרונו לברכה, הלא בבקר אנו אומרים בתחלה מה אנו מה חיינו וכו' ואנו מקטינים עצמנו מאד. ואחר־כך אנו אומרים, אבל אנחנו עמך בני בריתך וכו'. שאחר־כך אנו מחזקים עצמנו ומספרים את גדלתנו שאנחנו עמו בני בריתו זרע אברהם יצחק ויעקב וכו'. כי כך צריכין להתנהג בעבודת השם כנ"ל. ועין ב"לקוטי מוהר"ן" חלק ראשון סימן רפ"ב מה שכתב על פסוק: "אזמרה לאלהי בעודי" ומובא לקמן באות ס"ז: שם, סימן קכ"ה.