# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/17-2/

טוב מאד מי שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו. כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים, כמו שכתוב (דברים י"ד): "בנים אתם לה' אלהיכם". על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך, כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים (שקורין פיעסטין). ואף אם נדמה להאדם, שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך, עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל, כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים וכו' עלי לעשות שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל. ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני אביו: שיחות הר"ן ז'.

ועין בספר "עלים לתרופה" (מכתב רנ"ד), שכתב שם: וראיתי במדרש רבה, שמביא שם את הכתוב: "הבן יקיר לי אפרים, אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד." ואיתא שם: איזה ילד שעשועים, כבן שתים, כבן שלש שנים, וחד אמר כבן ארבע וחמש שנים. ופרשו שם המפרשים שאחד אמר כבן שתים או שלשה שנים, שאף־על־פי שתנוק קטן כזה אינו יכול לדבר כי אם ברמז ומדבר רק חצי דבור, אף־על־פי־כן אביו משעשע בו בדבוריו וממלא חפצו. וחד אמר: כבן ארבע וחמש שנים. שאז דבורו שלם ומבקש מאביו בפה מלא: תן לי חפץ פלוני או חפץ פלוני, ואביו ממלא בקשתו. ואף־על־פי שאין שם מבאר כל־כך, בארתי הענין יותר, כי אני בעניי הוצאתי מזה התעוררות הרבה לענין מה שהזהירנו הוא, זכרונו לברכה, לפרש שיחתו לפניו יתברך בכל יום וכו', כי תהלה לאל הבנתי ממדרש זה התחזקות והתעוררות עצום לזה. כי מובן ומבאר מזה, שאפלו כשאדם אינו יכול לדבר כלל לפניו יתברך ולפרש שיחתו היטב, אף־על־פי־כן יקר בעיניו יתברך, אפלו אם מדבר רק ברמז ובחצי דבור כמו תינוק בן שתים או שלש שנים, ולפעמים עוזר השם יתברך ומדבר דבורים שלמים כתינוק בן ארבע או חמש שנים. וכך ישראל יקרים בעיניו יתברך, כשמדברים ומשיחים צרכיהם לפניו יתברך, ונקראים ילד שעשועים. ועין שם מה שכתוב שם על סיום המקרא: כי מדי דברי בו. די דבורי בו וכו'. מובן שם עצם יקרת הדבור, ואי אפשר לבאר בכתב כל כך, וההכרח לקצר, אך מאליכם תבינו רמזים מזה להתחזק בהדבור והשיחה בינו לבין קונו איך שתוכלו. אמנם בודאי טוב יותר לדבר בפרוש דבורים שלמים, אך גם כשאינם יכולים לדבר היטב, יקר בעיניו יתברך גם הדבור (שקורין "פיעסטין"), כמו ילד שעשועים, שהוא בן שתים או שלש שנים. והבן היטב לקים כל זאת בפשיטות, כי הוא חייכם לנצח, כי אי אפשר לעבר זה העולם בשלום כי אם על־ידי זה שכתבנו כאן, כי אין כחנו אלא בפה וכו', עין שם: