# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/24/

אמרו רבותינו זכרונם לברכה (פסחים קי"ט): זמרו למי שמנצחין אותו ושמח. כי צריכין לנצח אותו יתברך, כביכול. כי אף־על־פי שנדמה להאדם שהשם יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת שקלקל הרבה, וגם עכשו אינו מתנהג כראוי כרצונו יתברך, אף־על־פי־כן צריך האדם לחזק עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו ולפרש כפיו אליו יתברך שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו, כי אף־על־פי־כן אני רוצה להיות איש ישראלי. נמצא שרוצה לנצח את השם יתברך כביכול, והשם יתברך יש לו שמחה מזה שמנצחין אותו כביכול: שם, סימן ס"ט.

ועין ב"לקוטי מוהר"ן" חלק א' סימן קכ"ד שכתב שם, שמחמת השמחה שיש לו להשם יתברך מזה, על כן הוא בעצמו שולח לו דבורים בפיו שיוכל לנצח אותו. כי בלי זה בודאי לא היה אפשר לבשר ודם לנצח את הקדוש־ברוך־הוא אך השם יתברך בעצמו מסיע לו בזה כנ"ל: