# לה

> מקור: https://rabenu.app/books/hishtapchuthanefesh/139/35/

אמר למשל, גבור אחד חגר מתניו לכבש חומה חזקה, ואחר־כך כשבא אל השער, היה ארוג על השער מטוה מקורי עכביש שסתם את השער. וכי יש שטות יותר מזה שיחזר ממלחמתו מחמת הסתימה של הקורי עכביש. ואחר־כך אמר: העקר הוא הדבור. שעל־ידי הדבור יכולים לכבש הכל ולנצח כל המלחמות. ואמר אף־על־פי שיכולין להתבודד במחשבה אבל העקר הוא הדבור. ומבאר הנמשל ממילא, לענין מה שקשה על האדם לדבר לפני השם יתברך מה שבלבו, וכל זה מחמת בושה וכבדות שלו, שאין לו עזות דקדשה. ובודאי הוא שטות גדול, כי הלא הוא רוצה לכבש בדבורו מלחמה חזקה, שהוא מלחמת היצר. ועכשו כשהוא סמוך להתחיל לדבר לפני השם יתברך ולכבש ולשבר חומות ולפתח שערים על־ידי הדבור, ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו וכיוצא ימנע חס ושלום, את עצמו מלדבר. הלא המניעה הזאת נחשבת לסתימה של קורי עכביש כנגד החומות שרוצה לשבר בדבורו. ואמר שטוב שיהיה להאדם התבודדות שתי שעות ביום. שעה אחת שילך וישתוקק ויכין עצמו לדבר ויערך לבו לכך. ואחר־כך ידבר שעה אחת: שם, סימן רל"ב.